קרבן נתנאל על גיטין קפב
Korban Netanel on Gittin 182 · קרבן נתנאל על גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →מדלא מפליג בע"מ גופיה. ר"ל בהא איבעיא וגם בברייתא דלקמן ועי' כל זה בתוס' :
לאו דווקא ה"ה אפילו אמר לא תנשאי ולא תבעלי כצ"ל. לפי מה שכתב רבינו בסמוך בסי' ב' בהך ברייתא דר' יוסי בר יהודה דקתני ר"א מתיר לכל אדם חוץ מאותו האיש דמשמע דלכל שאר אדם שריא אפילו בחיי אותו האיש ולא חיישינן שמא לא יתקיים התנאי היינו טעמא משום דבדידה קיימא דאין נישואין אלא מדעתה משא"כ אם אמר ע"מ שלא תבעלי לפלוני חיישינן שמא תבעל לו באונס ואין בדידה קיימא עי' שם וא"כ איכא למימר דמש"ה לא תני בברייתא דר"י בר יהודה ע"מ שלא תנשאי ושלא תבעלי דבכה"ג לא הוי מתיר ר"א להנשא לשום אדם בחיי אותו האיש דחוששין שמא תבעל לו באונס :
גבי נענה דר"ע. דפריך עלה והא גרושה אצלו בזנות ולכאורה י"ל דלק"מ מהאי דהך ק"ו דר"ע מה גרושה שהיא קלה אסורה בשביל צד גירושין שבה אשת איש שהיא חמורה לכ"ש ע"כ קאי בע"מ שלא תנשאי גרידא דבע"מ שלא תנשאי ושלא תבעלי באמת אסורה לכל בחיי אותו האיש לפי מ"ש רבינו בסי' ב' וא"כ פריך שפיר הרי גרושה אצלו בזנות. ויש ליישב דמ"מ צריך לפרושי הכי גבי נענה דר"ע דאיכא למימר דפריך ר"ע בע"מ שלא תנשאי ושלא תבעלי דמתיר ר"א דהוי גט גמור ואם מת המגרש פטורה מן החליצה ומן היבום וע"ז קאי הק"ו דליהני צד אישות מאותו כהן להצריכה חליצה:
וכל זה דוחק. היינו במאי דצ"ל בברייתא דלאו דוקא לא תנשא וגם מה שצריך לדחוקי במאי דפריך והרי הותרה אצלו בזנות הא דלא מוקי לה בע"מ שלא תבעלי משום דמשמע ליה אי בע"מ א"כ אפלוגתא דברייתא קאי דקתני שלא תנשאי וכל זה דוחק אמנם לפי' ריצב"א מתיישבת כל זה היטב כדמפרש ואזיל :
והיינו טעמא דכי פליגי בחוץ בטעמא דקרא פליגי. יש לדקדק לפ"ז במאי דקאמר ומתני' דאוקימנא בחוץ מ"ט דר"א אמאי לא פריך מ"ט דרבנן בע"מ שלא תנשאי ושלא תבעלי דהא אכתי לא ידע מטעמיה דקרא. ועפ"ז אמרתי מ"ש תוספות ד"ה אבל בעל מנת מודו ליה כו' ובסוף דבריהם ובסמוך דקאמר ומתני' דאוקימנא בחוץ מ"ט דר"א כו' לכאורה איך שייכות בפי' ר"י ואדרבה ה"ל להתוספות לאתויי ראיה בתחלת דבריהם שהיו מפרשים לכאורה. ועם מה שכתבתי ניחא דלא תקשי להו דטפי עדיף לפרש כפי' ריצב"א ולא צריך לדחוקי כמ"ש רבינו. וע"ז תירצו באמרם ובסמוך דקאמר ומתני' דאוקימנא בחוץ מ"ט דר"א וכו' ולא קפריך בע"מ שלא תנשאי ולא תבעלי מ"ט דרבנן ולפי' ר"י ניחא אבל לפי' ריצב"א קשה. ויש ליישב דאיכא למימר דהמקשן ידע מהך דרשה והיתה לאיש אחר אפילו לא התירה אלא לאיש אחר אלא שרבנן מוקמי הקרא בהמסתבר בעל מנת שלא תנשאי ולא תבעלי אבל לרבי אליעזר פריך שפיר מ"ט דר"א בחוץ אמאי לא מוקי הקרא במסתבר כרבנן ועל זה משני דרבנן נמי לא מוקמי הקרא במסתבר אלא דדריש לאיש לכל איש ואיש וממילא נלמד שריותא דעל מנת שלא תנשאי ולא תבעלי :
וכן לקמן. ר"ל באידך ברייתא בהך ענינא דרבי אליעזר ורבנן והוא בדף פ"ג: @44ה"ג
משמע דאי בדידה קאי הוה אמינא תנשא לאחר ומיגרשא ואח"כ תנשא לאותו פלוני לקיים תנאה. וקשה לי דהא רבא לא קאמר התם הכי אלא לר"נ דס"ל דאדם נזהר בתנאיה. אבל לפי מה דקי"ל כרב יהודה דאל ישן היום שמא ישן למחר דאין אדם נזהר בתנאיה א"כ גם בנדון דידן ניחוש שמא לא יתקיים התנאי. וי"ל דמפני חומר א"א נזהרת בתנאי טפי יותר ומש"ה שרינן לה להנשא אפילו בחיי אותו האיש משא"כ תנאי דנדר קיל לגבי אינשי. והא דפריך רבא לקמן להך דפליגת עלה דרב יהודה קמדמית הא לפום ס"ד דרבא בדידה קיימי לאגרושי אפי' רב יהודה מודה הכא. מ"מ אמר רבא לפום מאי דס"ל לרב נחמן בהדיא :