קרבן נתנאל על גיטין יז

תיפוק ליה דתנו כזכי. כדאמר לעיל (גיטין דף יא:)

ואמרינן בפרק המוכר את הספינה. ולכאורה קשה למאי צריך להביא ראיה מהך דהמוכר את הספינה ועוד דמהתם מוכח אפילו למ"ד דתן לא הוי כזכי מ"מ קנה כיון שקיבל הלה המופקד אצלו לכן נראה שצריך להגיה ועוד אמרי' בפרק המוכר וכ"ה בחידושי רשב"א. גם בתוס' שם דף פ"ה ד"ה ה"ג אי אפשר לפרש דברי תוס' שם כי אם אחר הגה"ה וכצ"ל ועוד הא מוכח התם דתן כזכי וכו' עד יקנה לו כדאמר התם וחפשתי שם בכל מפרשי הלכה תוס' ולא מצאתי א' מהם שהרגיש :

דמשום פקדון לא היו צריכין לתקן מעמד שלשתן דהוי הלכתא בלא טעמא. אע"ג דלמ"ד פקדון מסתברא הוא כדאמר רבא מסתברא מלתא דרב בפקדון וממלוה לחוד הוא דשקיל וטרי מאי טעמא עיין פירש"י. וצ"ל אע"ג דפקדון הוי בעין מ"מ במאי קנה והוי כהלכתא בלא טעמא שעשאוהו כאילו אמר זכה לפלוני דמהני בפקדון :

ודוחק לומר שבאותה שעה לא היו ברשותו של רבא. וא"ת דמ"מ רבא לא היה חושש שמא יאמר לו זכה דהא יכול להוציא הפקדון מרשותו. וי"ל דלכתחלה אין רשאי ליתן ביד אחר כדמוכח ממתני' דגיטין דף כ"ט משום דאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר ועיין בפרק המפקיד סי' ו' מ"ש רבינו שם:

משמע קצת דלא קני אלא מדעתו. מקשין א"כ מאי פריך אלא מעתה כגון הני דבי בר אלישיב כו' כיון דאינהו כפתי וגובין לאלתר א"כ הוי בע"כ ובאמת לא קנה מעמד שלשתן אלא מדעתו ויש ליישב דה"פ דבשעת מעמד שלשתן סבר דלא יתבע אותו מהר ואח"כ נתגלה שתבעו כחד מהני דבי בר אלישיב נמצא דהוי קנין בטעות ודוחק :

אלמא דאינו יכול למחול. ובפ"ק דמציעא כתב רבינו דבכתובה כיון דאינה עומדת לגבות לא מהני מעמד ג'. ומהא דייק הש"ך סי' קכ"ו ס"ק א' דבמלוה שלא הגיע זמן הפרעון מהני מעמד ג' כיון דוודאי עתיד לגבות ע"ש ולהך סברא בנדון זה צ"ל דאינו יכול למחול ג"כ דאלת"ה תקשי לך ה"ל למימר במלוה ע"פ כ"ע ס"ל כרב הונא וקמפלגי בסמכא דעתה והיינו במלוה שלא הגיע עדיין זמנה. ועיי' בספר ר' ירוחם נתיב כ"ג ח"ד ובשו"ת מהור"ר בצלאל אשכנזי שחלקו דמהני מעמד שלשתן בכתובה אלא דמ"מ יכולה למחול לבעלה ומן הסברא יש להכריע דבמלוה שלא הגיע זמן הפרעון עכ"פ אינו אלא כשמתרצה אבל בע"כ א"א לכוף אותו כמו בשאר מעמד שלשתן. אבל רבינו כתב ואמר שאין נראה לומר שתקנו מעמד ג' בשני ענינים :

ולא עדיף מעמד שלשתן מזכייה גמורה. והא דמהני מעמד שלשתן אפי' בע"כ של נפקד ובזכה אינו זוכה כי אם מרצון הטוב היינו כיון דמצינו קנין זכיה מדאורייתא מטעם שליחות אסמכוהו רבנן דתקון מעמד שלשתן אפילו בע"כ משום תקנת השוק משא"כ בעובד כוכבים לא מצינו לו קנין זכיה מדאורייתא מש"ה אין להם על מה להסמיך קנין זה דלא עדיף מעמד ג' מזכיה גמורה מרצון הטוב. כדאמרינן בפ"ק דמציעא דף ד' אא"א הילך מדאורייתא פטור היכי מתקני רבנן שבועה דליתא דכוותיה בדאורייתא :

שהרי כבר נתחייב לישראל. הקשה הש"ך סי' קכ"ו ס"ק צ"ט במה נתחייב ישראל דאין זכייה ושליחות לעובד כוכבים לא אינהו לדידן ולא אנן לדידהו כדאמרינן באיזהו נשך דף ע"א. ע"ש שהאריך. ולק"מ דעכ"פ מצינו ישראל מישראל זכייה ושליחות מדאורייתא ואסמכוהו רבנן משום תקנת השוק דתהני מעמד ג' כדין זכייה ישראל מישראל אפי' בנותן הוא העובד כוכבים כמו שעדיף מעמד ג' בע"כ מזכיה שאינו אלא ברצון :

ומתוך דבריהם משמע כו'. היינו מדברי ר"ח ור"ת דאליבייהו איכא למימר אע"ג דהכא בהני גינאי הוי קנין מ"מ יכול לומר פרעתי דדוקא בשטר אינו יכול לומר פרעתי דשטרך בידי מה בעי אבל בקנין לחוד לא עם היות שסתם קנין לכתיבה עומד. אבל הרב אלפס שכתב ומימרא דמסתבר הוא דאי לא תימא הכי כל שטרי נמי יכול לומר טעיתי. ע"כ צ"ל דס"ל דאפי' בקנין לחוד אין נאמן לומר פרעתי דאלת"ה אין ראיה משטר לקנין דבקנין לחוד איכא למימר דנאמן בנפשיה טעיתי במגו דפרעתי. וא"כ לדברי רב אלפס ע"כ צ"ל דס"ל דקנין לחוד אינו נאמן לומר פרעתי וא"כ בהך עובדא דגינאי לית ליה מיגומש"ה צריך עדים דלא פש ליה גביה ולא מידי. אבל במקום דלא הוי בקנין דאית ליה מיגו דפרעתי איכא למימר דמנפשיה מהימן :

משום דאין דרך בני אדם להודות עד שיכוון חשבונו יפה. ואנן סהדי שלא טעה והוה כמיגו במקום עדים :

ואינו נאמן לומר אין לך בידי שטעיתי וכו'. וקשה הא רבינו בפרק שבועת הדיינין סי' ח' מסיק שאמר בפירוש דבריו ואמר אין לך בידי מעולם. י"ל דיכול לתרץ דבורו מה שאני אמרתי אין לך בידי מעולם אין אני הוחזק כפרן אע"ג שהודיתי כבר בפני עדים ואמרתי הן טעיתי ושהייתי סבור שהייתי חייב לך ואיני חייב לך כלום מעולם במיגו שלא היה אומר אין לך בידי מעולם ואמר פרעתי. ודלא כש"ך סימן פ"א ס"ק ס' שרוצה לדחות ראיה זו מפ' שבועת הדיינין דא"כ דברי רבינו קשה דידיה אדידיה: