קרבן נתנאל על גיטין קכח

שהרי במתנתו אסיקנא דמתנתו מתנה בין מתנה מרובה כו'. והא דלא מייתי ראיה דהא מתנתו מתנה אפילו מתנה מרובה. וה"ה במכר וכ"ת דמתנה עדיף הא חזינן דמכר עדיף דלחד מ"ד אין מתנתו מתנה כלל ובמכר כדי חייו ממכרן ממכר. וי"ל דאע"ג דלמ"ד אין מתנתו מתנה מ"מ למ"ד מתנתו מתנה איכא למימר דבהא פליגי דלדידיה מתנה עדיף דהא ע"כ צ"ל הכי דבמכר כשיש לו אפוטרופוס אין המקח קיים ובמתנה מתנתו מתנה אפילו כשיש לו אפוטרופוס כדמסיק רבינו בסמוך. וכמ"ש רבינו מלתא בטעמא שלהי מציאת האשה ע"ש. ודלא כמהרש"א בד"ה אחת מתנה ע"ש :

והכי נמי משמע בשלהי מציאת האשה. דקאמר ממאי מדקתני אין מעשה קטנה כלום ואי כדברי רב האי מאי ראיה ממתני' שאני מתני' דיותר מכדי חייו היא ואפילו בלא אפוטרופוס אין מעשה קטנה כלום :

גבי המשליש מעות לבתו. ע"כ דברי רמב"ן הם :

וטעותן עד כמה. קאי אפעוטות ואחרש דדין אחד להם :

ומתנתו מתנה. פחות מבן כ' אפילו פעוטות מדלא קתני מתנתו מתנה היינו כשהוא בן י"ג :

מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום. מטעם שיש הנאה שאותו בית אינה נותנת פת. רמב"ם בפי' המשניות. ובגמרא קאמר משום חשדא. וצ"ל דהוא מפרש משום חשדא שיחשוד ויאמר שמה שהסירו העירוב מביתו שלא יתהנה שלא יתן פת. ויתהנה מי שהניחו עירוב אצלו ואתא לאינצויי :

ת"ר וקדשתו לכל דבר שבקדושה. ובפרק כסוי הדם סי' ח' מסיק רבינו דהך דרשא אסמכתא בעלמא הוא כמו ליטול מנה יפה ראשון דאינו יכול לגבות בב"ד ע"ש וכ"כ תוספות. וצ"ע דהכא בשמעתין אמרי' בהדיא דאורייתא היא. מגן אברהם סי' ר"א ס"ק ד' ע"ש. ולי לק"מ דהא דפריך מפני דרכי שלום דאורייתא היא קאי לאינך אמוראי דמפקי מקרא אחרינא. ותדע דאי למ"ד וקדשתו מאי פריך הא איצטריך דרכי שלום ללוי שקורין אחר כהן ולהקדימו לישראל ועוד מה משני דאורייתא ומפני דרכי שלום. הא תינח לאינך מ"ד שאית לן למימר תורה אמרה כן להקדים כהן ללוי ולוי לישראל מפני דרכי שלום. אבל למ"ד וקדשתו לכל דבר היאך שייך לומר שאמרה תורה כן להקדישו מפני דרכי שלום ועיין בירושלמי דמייתי פלוגתא דאמוראי אי מדאורייתא או לאו. ותלמודא דידן סבירא ליה כמ"ד דמדאורייתא היא ולכך פריך שפיר לכולהו אינך אמוראי :