קרבן נתנאל על עירובין צא

מתני' כולה ר"מ. קשה לכאורה למה הביא רבינו המתני' ואוקימתא זאת. הלא כבר פסק לעיל סימן י"ז כרבנן דסמכינן אשיתוף במקום עירוב ואעירוב במקום שיתוף וי"ל לאורויי אף שפתוחות זו לזו לא חשיבי כחד חצר ודלא כרב וכמ"ש רבינו בסמוך בשם ר"מ. ומה תאמר הלא אפי' לרב דלא תני פתוחות נמי צריך לאוקמיה מתני' כולה ר"מ כתי' ראשון כמ"ש מהרש"א מ"מ לפי מה שפסק לעיל סימן י"ז כדעת הרז"ה דקי"ל כמ"ד דבפת לא פליגי. אי לא גרס פתוחות אית לן לאוקמיה כולה מתני' כרבנן. דרישא בעירוב לחוד לא יצא כיון דלא פתוחות להדדי. ואם נשתתפו אפי' לא עירבו מותרין כאן וכאן. וסיפא דאם שכח א' מבני חצר ולא עירבו ה"א כיון דעשו שיתוף וגם עירוב ש"מ דנהיגי כר"מ וכמ"ש תוספות דף ע"ב ד"ה נהגו ע"ש וס"ד' כיון דשכח לא מהני עירוב קמ"ל כיון דרובא עירבו מותרין כאן וכאן. אך זה ניחא כפי סוגית רבינו. אבל הרי"ף נמי סבר כרבנן דהא פסק הלכתא כר"י דאמר דלא מורינן כר"מ אלא כרבנן והוא פסק כרב דלא תני פתוחות והיינו טעמא כיון דפתוחות להדדי כחצר אחת חשבינן להו וע"כ צ"ל דהרי"ף ס"ל כשיטת הראב"ד לעיל סימן י"ז דביין לא פליגי א"כ נפקא מיניה נמי לרבנן אם שיתפו ביין ושכח א' מבני חצר ולא עירב סמכינן אשיתוף דטעמא מאי כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקות דדעתן אפת וכאן דרובא עירבו לא משתכח דכך צריכין לפרש המתני' לר"מ בפת ומדר"מ נשמע לרבנן ביין: ה"ג

וכיון דפתוחות זו לזו נעשו כחצר אחת. מלשון הרי"ף משמע דנעשו חצר א' אפי' בלא עירוב כיון דכל השנה משתמשין דרך פתחי של כל החצירות נעשו כחצר אחת. אבל מפרש"י נראה כיון שעירבו נעשו כחצר אחת. וכפי' הרי"ף ע"כ צ"ל להרמב"ם דאלת"ה לא מצא ידיו ורגליו בבה"מ. דהא בפ"ה מהל' עירובין דין ט"ז כשעירבו חצירות עם הבתים אין מטלטלין במבוי אלא בד' אמות דהוי ככרמלית מאחר שעירבו חצירות עם הבתים נעשה המבוי כאילו אינו פתוח לו אלא בתים בלבד בלא חצירות. ושם בדין י"ג מבוי שעירבו כל חצירות שבו כל חצר וחצר בפני עצמה ואח"כ נשתתפו כולן במבוי לא הפסיד כלום. משמע הא עירבו כולן פשיטא דמותרין כאן וכאן ולמה הא כבר עירבו ונעשו כאילו אינו פתוח לו כי אם בתים ולא חצירות. וצ"ל כשנשתתפו שאני כמ"ש תוס' בפרק ר"א דמילה (שבת דף ק"ל) ד"ה ניתקו ע"ש. א"כ קשה בשמעתין דקאמר טעמיה דרב דקסבר אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצירות פתוחים לתוכו הלא בשנשתתפו לא בעינן. אע"כ צ"ל אפילו כשלא עירבו הוי כחצר אחת כסברת הרי"ף. ומ"ש בפי' המשניות כבית אחד ט"ס הוא וצ"ל כחצר אחת וכל הראשונים והאחרונים לא יצאו ידי חובת ביאור בדברי הרמב"ם בזה. מן תיבת גופא עד (כחצר אחת) [לתוכו] אך למותר וצריך למחוק:

והוה ליה ר"י חד לגבי תרי. כך שיטת הרי"ף וכ"כ בפרק חבית סימן י"ד. אבל רבינו פסק כר"י אפי' נגד רב ושמואל בפרק כירה סימן ד' ולקמן בסימן כ"ב אך פסק כרב מטעמא אחרינא דמתני' מסייע ליה ורב נחמן ס"ל כוותיה. והניח לשון הרי"ף כצורתו כמ"ש בכללים ע"ש: ה"ג

וכן פסק הראב"ד ז"ל. וכן פסק הרמב"ם ז"ל:

דהרואים שנים דרים בחיצונה. טעם זה מפי' ר"י ולא מפי' רש"י: ה"ג