עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryקרבן נתנאל על עירובין

קרבן נתנאל על עירובין סג

Korban Netanel on Eruvin 63 · קרבן נתנאל על עירובין · free full Hebrew text

Open in the reader →

1משם 1ולהלן דאמר מלי. והא דאמר לעיל (עירובין דף נ"ה) דאי בעי הדר אתי דרך בתים. אמאי לא אמר שריותא מטעם דאמרי' מלי. דהתם איירי שיש מן היתר לקשת יותר מאלפים ולהכי לא אמרי' מלי:

לפי שאין האויר של היתר מחזיק כל הבתים שבקשת. ועפ"ז מתורצת קושית ר"ח לעיל סי' ב' אמאי לא השמיענו רב הונא בשני פגמין היוצאין מצד אחד. דבשני פגמין אמרי' מלי ומודדין להם מן היתר והטור בסימן שצ"ח פסק אם העיר האמצעי גדול ויתר על האויר שבין שני החיצונים לא אמר מלי וזהו כתי' השני. ותו כפי מה שדייק רמ"א מהטור דשני פגמין אם המה רחוקים זה מזה יותר מד' אלפים. והפגומים ארכם יותר מאלפים דדינם כדין קשת. ואמאי נימא מלי. וצ"ל דפסק כשני תירוצים ולחומרא כתי' ראשון דלגבי אמצעית לא אמרינן מלי וכמו כן גבי שני פגמין אף שהם בשטח השוה. ואם העיר האמצעי גדול ויתר על האויר שבין חיצונים לא אמרינן מלי כתי' השני ותימא על המחבר ורמ"א שהשמיטו דין זה אם האמצעית גדול יותר מהאויר שבין החיצונים דלא אמרי' מלי וצ"ע:

ולהך שינוייא אף לבני ראשי הקשת כו'. וקשה הא היתר מהקשת לא רחוק יותר מאלפים א"כ הא מצי אתי דרך היתר מראש האחד לראש השני כמ"ש תוס' לעיל (עירובין דף נ"ה) ד"ה פחות. וכ"כ רבינו לעיל סי' ב' לרבא בריה דרבה בר רב הונא וקי"ל כוותיה. ועוד קשה למה לא הזכירו הטור וכל הפוסקים דין זה דהא כבר בררנו שהטור והאחרונים פסקו כהני שני תירוצים לחומרא. ונראה שקושיא חדא פרוקא דאידך ורבינו אף דס"ל דקי"ל כרבא [בריה דרבה] בר רב הונא אינו אלא לענין זה שמודדין להם מן היתר כיון שיכול לבא דרך בתים אבל לא נותנין להם כל האויר. ודלא כפרש"י לעיל (עירובין דף נ"ה) ד"ה דאי בעי כו' תו לא אסר ליה החלק לשווייא כשתי עיירות ורואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצרות. ע"כ דזה דקתני בברייתא שם היתה עשויה כמין קשת רואין אותה כאילו מלאה בתים וחצירות אינו אלא כשמובלע מכל צד. אבל אם מובלע מצד א' נראה כשתי עיירות ואין נותנין להם כל האויר כאילו מלאו בתים גם לא אמרי' מלי כנ"ל: ה"ג

ה"ג ר' דוסתאי בר רבי ינאי משמיה דר"מ: ה"ג

פירשו התוס' דקאי אגיא מעוקם. קאי אמאי שכתבו תוס' ד"ה ואם כו' משום דבסמוך קאמר עלה לא שנו כלומר דמקדרין בגיא מעוקם כו'. וברש"י לא הזכיר מעוקם. אלא ש"מ דלמדו תוס' דאברייתא קאי רב יהודה דקאמר לא שנו שהזכיר קידור ושבק הבלעה ע"כ אגיא מעוקם קאי. דאי קאי אמתני' אמאי שבק הבלעה בשלמא אי קאי אברייתא אגיא ניחא. דמוכרח דקאי אקידור דאי אהבלעה ועלה קאמר בחוט המשקולת יורד כנגדו אינו מבליע אלא מודד המישור בגיא. א"כ הא דרב יוסף בסמוך דקאי אהבלעה ולאיכא דאמרי אפי' עמוק יותר מאלפים מבליעו כשהחוט משקולת יורד כנגדו א"כ פליג רב יוסף אדרב יהודה. מ"ה א"א לפרש מימרא דרב יהודה אהבלעה דס"ל לרש"י דבגיא ליכא טרחא כולי האי לא מקלינן למדוד המישור בגיא וקאי אגיא מעוקם ואינו יכול להבליע שמקדר. אבל אי קאי אמתני' שפיר נוכל לפרש הלא שנו אהבלעה בהר ובגדר. ורב יוסף איירי בהבלעת הגיא שמבלי טורח יכול להבליעו. משא"כ בהר ובגדר יש טורח גדול להעמיד כלונסות מזה ומזה וחוט המשקולת יורד כנגדו: