קרבן נתנאל על עירובין מה
Korban Netanel on Eruvin 45 · קרבן נתנאל על עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →דלא מסתבר שיהא הלכה כמותו במקצת כו'. ר"ל כיון דלפי קבלת ר"ח זאת הלכה אינו מן המנין. אך יש לספק שמא קבלה זו אינו כיון דלדידן יש ספק. ע"ז מסיים ועוד דקי"ל וכו' כיון דמספקא לן אית לן למימר להקל בעירובין כך הצעת דברי רבינו. דאלת"ה אין מקום לראיה זו בהא דקי"ל הלכה כדברי המיקל בעירובין. דהא מסיק לעיל בפרק שני ס"ס ד' דלא אמרי' הלכה כדברי המיקל בערובין אלא היכא דלא אתמר כללא ע"ש:
מוקי לה מילתא דשמואל כר' יהושע. דשמואל לאו דוקא דבהא שאין מהלך אלא אלפים אמה לא פליגי שמואל הונא. והא לך לשון ירושלמי. הוון בעיין מימר מה פליגין כר"י ור"ע פי' דרב הונא ורב חייא לא פליגי אלא בטלטול אבל בהילוך תרווייהו ס"ל דאינו מהלך יותר מאלפים ס"ל כר"י ור"ע. ברם כר"ג וראב"ע לא פליגין.(דהא אין להלוך כ"א ד"א ופשיטא דאין יכול לטלטל יותר מד' אמות) ואפי' כר"ג וכראב"ע פליגין (כלומר אי תימא דפליגי אפי' כר"ג וכראב"ע) קל הוא מי שקנה לו שביתה ממי שלא קנה לו שביתה.(הא ר"ג מיקל בדיר וסהר דהוי כד' אמות אפי' במקום שלא קנה שביתה ק"ו במקום שקנה שביתה).אבל אין כאן השגה מהירושל' דיש לפרש במה שאמר קל הוא כו'. דמשני לעולם פליגי אליבא דר"ג וראב"ע אליבא דפרש"י וה"ק קל הוא מי שקנה שביתה כלומר קל הוא לילך אלפים אמה מי שקנה שביתה ממי שלא קנה שביתה כיון דחמור עליה שאין יכול להלוך יותר מד' אמות הקילו עליו דלהוי כל הבית כד' אמות וכן מצאתי בחידושי ריטב"א שאומר שהירושלמי מסתייעא לפרש"י:
ורב הונא אמר מהלך כו'. וקשה לאיזה דבר הביאו הרי"ף ורבינו מימרא דרב הונא דהא קים להו כשמואל. ונראה כדי להביא פירכא באלפים מיהא לטלטל מדקא פריך על רב הונא ולא על שמואל נשמע מזה דלשמואל מטלטל אלפים אמה ולא כפי' תוס'. והב"ח בסי' ת"ג כתב שאין הכרע בדברי רבינו. ולפי מ"ש יש הכרע כדפרש"י:
בדיר וסהר וספינה. בעומדת אם נפתחו דפנות הספינה אין לו אלא ארבע אמות ובמהלכת מ"מ רשאין להלוך כל הספינה כדאמר ר"ז הואיל וספינה נוטלותו מתחלת ארבע עד סוף ארבע. ורי"ף הביא מימרא דרבה ור"ז. ונ"מ נמי בקופץ מספינה לספינה לדעת שאין לו אלא ארבע אמות זהו ביבשה אבל בספינה מעעם דנוטלתו מתחלת ד' לסוף ד' כ"ז שמהלכת מהלך את כולה. דהא אין מהלך יותר מד' אמות. ועיין במאור ורמב"ן. ומהתימא מרבינו שהשמיט הך מימרא דרבה ור"ז ומאי איכא בינייהו. וצ"ל כיון דמפרשי טעמייהו על שמואל ולא קבעו דבריהם על מתני' או על רב. ש"מ דלרב לא אמרינן הך סברא דר"ז ורב נחמן בר יצחק דאמר מתני' נמי דיקא דבמהלכת פליגי כו' אין זה אלא לסיוע לרבה אליבא דשמואל. אבל רב לא חש לאותו קושיא כמ"ש תוס' ד"ה האי לר"ז: ה"ג
ה"מ במתני' אבל בברייתא לא. אע"ג דלא קאמר במשנתינו הכא משמע דאין הלכה כמותו משום דסתם מתני' דלא כוותיה תוס' שם. וה"נ קי"ל רב ושמואל הלכתא כרב באיסורי: ה"ג
1ובשבת נמי מותר ליכנס בה. עי' מ"ש בפ"ק דשבת סי' ל"ט.
אתיא כב"ש דלא שרו להתחיל. ויש לדקדק הא אמרינן בפ"ק דשבת דף י"ט. מ"ש כולהו דגזרו בהו ב"ש ומ"ש קורות בית הבד ועיגולי גת דלא גזרו. ומשני הנך דאי עביד להו בשבת מחייב חטאת גזרו בהו ב"ש ע"ש עם חשיכה קורות בית הבד ועיגולי גת דאי עביד להו בשבת לא מחייב חטאת לא גזרו. והכא בספינה מאי חיוב חטאת איכא דגזרו בהו ב"ש דהא לא עביד מידי בכניסתו. ונראה ודאי אם ישראל שוכר כל הספינה לבד שכל המלאכה שנעשית בה אינו נעשית אלא בשבילו ונראה כמתנה לדחות שבת דהא ממטי ליה לספינה וקושריו כמה קשרים כפריסת הקלע בכה"ג ודאי לא התיר הרשב"ם ליכנס בספינה בשבת אלא אפילו שלשה ימים לפני שבת אסור להפליג דהוי כמתנה לחלל שבת עבורו אלא בספינה שרובה נכרים וישראלים מועטים הנכנסיו בה כיון דרובה נכרים על שם נכרים הוא נעשה ולזה קאמר הרשב"ם דהא לא מידי עביד וכמ"ש ר"י ח"א נתיב י"ב חלק י"ח. ולפי הנחה זו ניחא דב"ש אוסרים אפילו בכה"ג דמחליף בשלוחו כמ"ש תוס' בשבת דף י"ח ד"ה אין מוכרין לנכרי. אע"ג דאי עביד לה בשבת אינו חייב חטאת משום דמחליף בשלוחו. ועפ"ז מיושב קושיית רשב"א על הרשב"ם. דלדבריו אמאי קתני בירושלמי אין מפליגין בים הגדול דדוקא בים הגדול א"א בלי חלול שבת בקשרים לפרוס קלע ודומיהן להלוך ספינה גדולה. והפלוגתא דהירושלמי מוקי לה הרשב"ם בספינה גדולה שרובה נכרים מש"ה ב"ה מתירין בע"ש ואפי' בשבת. וב"ש אוסרין אפי' בכה"ג כדפרישית: