קרבן נתנאל על עירובין לו

ואייתי. ע"ש במשנה למלך מה שהרגיש בזה וניחותיה:

הא מני. ופסקו הפוסקים בסימן שמ"ב כרבי מדסתם לן תנא הכא כרבי. ואי תקשי לך הא סתם מתני'בשלהי במה מדליקין דלא כרבי דקתני אין מעשרין ואין מטבילין בבין השמשות. י"ל דהא דקי"ל כרבי היינו בדבר מצוה דומיא דעירוב דקי"ל דאין מערבין אלא לדבר מצוה ואין מעשרין ומטבילין מיירי בגוונא דלא צריך להו לסעודת שבת. אבל אם צריכין לסעודת שבת מעשרין ומטבילין. וכ"כ הב"י והב"ח הקשה עליו דהא קתני וטומנין את החמין שהיא לצורך סעודת שבת ודומיא קתני מעשרין את הדמאי ולא ודאי. י"ל דהא קתני במתני' התם ספק חשיכה ספק אינו חשיכה. והכפל אתא להורות על בין השמשות של מוצאי שבת ודלא כמ"א סי' שמ"ב שהניח בצ"ע. א"כ מעשרין את הדמאי איירי בשתי בהש"מ ומערבין וטומנין לא קאי אלא אבין השמשות של כניסת שבת וכמו כן ברישא דקתני אין מעשרין את הודאי קאי אשתי בין השמשות ואין מערבין לא קאי אלא אבין השמשות של כניסת שבת וא"כ ע"כ הא כדאיתא והא כדאיתא:

ה"ג רחבה ארבע עירובו עירוב ואם לאו אין עירובו עירוב וקי"ל: