קרבן נתנאל על עירובין כו

בגמרא דבני מערבא. בכל מערבין פיסקא ו':

דכתיב. כך דרש ר"ע בסוטה דף כ"ז:

לא ילקה. ואם כן הדרא קושי' לדוכתיה ואנן קים לן דליתא לדר"ע דאמר תחומין דאורייתא. וע"כ דברי הרי"ף:

ומצי למימר. שיעור דברי רבינו כך הם דהא דקאמר רבי ינאי חייבין אפי' על אלפים אמה דהא לוקין עליה מדרבנן כיון דאיכא שום תחום מדאורייתא איברא ר' חייא ס"ל דלוקין עליה מדאורייתא על אלפים אמה דהא קאמר לוקין על עירובי תחומין ואין לנו עירובי תחומין אלא עד סוף אלפים אמה. ור' ינאי לא מסייע ליה מדר' חייא כ"א דע"כ לוקה על לאו דאל יצא. א"כ עכ"פ החכמים מוקי לה הלאו דאל יצא לי"ב מילין ומש"ה ס"ל לר' ינאי דחייבין על אלפים אמה וזה שכתב רבינו והיינו י"ב מיל שלוקין אף לדברי החכמים לא קאי אברייתא דר' חייא. אלא חוזר לדברי רבי ינאי לבאר דבריו ע"ד שפרשתי אבל היותר נכון דהרי"ף ורבינו היה גרסתם בברייתא דר' חייא לוקין על איסורי תחומין דבר תורה וכן היה גירסת הרמב"ם בס' המצות סי' שכ"א וכ"כ הרמב"ן שם. וכן אי' גירסא זו בירושל' הנזכר. וקושית הרי"ף אינו אלא בדר' ינאי דקאמר אבל עירובי תחומין חייבין וס"ד דר' ינאי חייבין דבר תורה קאמר מדמסייע ליה מדתני ר' חייא וא"כ דברי רבינו מתוקם שזה שכתוב רבינו והיינו י"ב מיל שלוקין אף לדברי חכמים כוונתו על ר' חייא דאמר לוקין על איסורי תחומין והיינו אפי' לדברי חכמים דפליגי על ר"ע משום די"ב מיל לכ"ע דבר תורה הם:

ומיהו. עיין פ' מפנין בפירושי תוך סי' ג':

משמע. ויש לדחות דהא איירי התם ששכח כל דיני שבת ומהיכי תיתי ידע לחלק בין אלפים לי"ב מיל. והא דמוקי דידע בתחומין שזה ראה וידע מקטנותו מבית אביו שאסרו לילך חוץ לתחום אם לא על ידי עירוב. מהרש"ל בביאורו לסמ"ג:

מכדי. איני יודע מה ראיה זו לי"ב מילין דהתם קתני יש לו אלפים אמה לכל רוח. ויש ליישב בדוחק דאם יש תחומין מדאוריי' לא הוי פריך מה לי יחיד במקום יחיד מה לי יחיד במקום רבים כיון דיש לו עיקר מן התורה. אמנם הרמב"ן מביא ראיה שאין עליו תשובה מהא דפ' מי שהחשיך (שבת דף קנ"ג) ובסנהדרין דף ס"ו דאמר תנן המחלל את השבת בדבר שחייבין על זדונו סקילה ועל שגגתו חטאת מכלל דאיכא מידי דאין חייבין על שגגתו חטאת ולא על זדונו סקילה כו' ודחי לא תחומין ואליבא דר"ע. ואמאי לא קאמר תחומין י"ב מיל ולרבנן. והרב בעל המאור מייתי ראיה מהך דמשילין דקאמר לא רוכבין שמא יחתוך זמורה ולא קאמר גזרה שמא יצא חוץ לתחום י"ב מילין ובהגהות מרדכי דחי ראיה זו שרוצה למצוא גזירה אפי' תוך התחום. ודבריו תמוהים. ולי נראה דמהרי"ל הקשה יהיו שנים מותרים לרכוב או לילך לקרון דאם בא לחתוך זמורה יזכרנו חבירו כמו שנים קורין לאור הנר בשבת ותי' התם גזרינן שמא יחתוך זמורה קודם שישב על הסוס כי היכי דאמרי' אין שטין שמא יעשה חבית של שייטין ע"כ ומש"ה אמר גזירה שמא יחתוך זמורה אבל משום גזרה שמא יצא. חוץ לתחום י"ב מיל מותר כשהם שנים ודו"ק: פרק שני ה"ג דיר או סהר:

ה"ג אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"י ב"ב ואמר רב יהודה אמר שמואל לא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים בלבד. וצריכא דאי אשמועינן הלכה כר"י ב"ב ה"א דרבים אפילו מכונסין והא דקתני באר הרבים לאפוקי מדר"ע אתא קמ"ל דלא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים ואי אשמעינן דלא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים ה"א ל"ש דרבים ול"ש דיחיד כדר"ע קמ"ל דהלכה כריב"ב אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב אין בורגנין: אמר

ר' עקיבא. כ' מ"א סי' שנ"ח סק"ד דלר"ע דקי"ל כוותיה דביתר מע' אמה ושירים מהני שומירה ובית דירה וזה שכתבו תוס' ד"ה ובלבד דלא מהני אינו אלא לר"י ב"ב ע"ש. וליתא דא"כ לר"י נמי נימא הכי דהא לא בעי אלא בור שיח ומערה. ור' יהודה לא התיר אלא במוקף לדירה כדקתני בריש פרק אבל שומירה ובית דירה לא מהני. גם לדברי מ"א לא ה"ל לר"ע לסתום דבריו אלא לפרש. וכן מצאתי באגודה בפירוש דלדעת תוס' לא מהני שומירה ובית דירה. וכ"כ רבינו ס"ס זה בסמוך דשומירה ובית דירה לא הוי כמוקף לדירה כך סברת תוס'. אבל הג"א סבר דהוי כמוקף לדירה מש"ה מהני ביותר מבית סאתים: ה"ג