קרבן נתנאל על עירובין יט
Korban Netanel on Eruvin 19 · קרבן נתנאל על עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →ה"ג ומעמידי. קורה אין צריכין שיהיו בריאין כדי לקבל:
דבשל סופרים. וטעמיה דהרמב"ם נ"ל מדקי"ל בעלמא רב הונא ורב חסדא קי"ל כרב הונא דהוא רביה דרב חסדא. מכל שכן נגד רבה בר רב הונא. דהוא חבירו של רב המנונא כדאי' במ"ק דף כ"ה. ורב המנונא תלמידיה דרב חסדא כדאיתא לקמן (עירובין דף ס"ג) מש"ה פסק כרב חסדא:
1דקורה. וקשה לטעמיה דרשב"א אמאי צריך המשכת הקורה למטה מעשר אפי' המשך הקורה עד עשרה נמי פסולה. לכן צריכין להגיה משוכה למטה עד עשרה טפחים וכ"ה בר' ירוחם ופירש שהמשיך הקורה מלמעלה למטה במשך עשרה טפחים אבל ברמזים ובטור ובשו"ע ובלבוש סי' שס"ג קורה שהיא משוכה למטה מעשרה כשרה אומר אני לרבותא נקט הכי כלומר אפי' הקורה נמשך תוך עשרה לקרקע המבוי והכשר קורה צריך להיות למעלה מעשרה וניכר שלא הניח הקורה הזה משום הכשר קורה כי אם בתורת מחיצה שהקורה רחבה עשרה קמ"ל דמ"מ כשר ומה שנכנס מן הקורה לתוך עשרה כאילו אינו כדאמרינן בשמעתין עקמימותה תוך עשרה רואין כו'. ולפי הנחה זו אין צריכין להגהת ב"ח וט"ז ומ"א עיין בסימן שס"ג:
אם. הר"מ מרוטנבורג פי' בהגהות מיימוני כשנוגעים זה בזה וכן הביא הב"ח בשם רש"י ור' יונתן בפי' הרי"ף אפי' אין נוגעין אלא שאין מרוחקין המתאימות אלא טפח שיוכל לקבל אריח לרחבו. וכפי' התוס' בסוכה ורשב"א וריטב"א והרב המגיד. והנה הרי"ף ורבינו סותמים דבריהם ולא פירשו כלום. והטור סי' שס"ג פי' אפילו אין נוגעין זו בזו וצ"ע מנ"ל להקל. ונראה דס"ל דהך לשון אם מקבלות ששנו חכמים הוא בנושא אחד עם דברי רשב"ג שאמר אם מקבלות אריח לארכו. ואם לת"ק דאיירי בנוגעין זה בזה ושני קורות בעצמן צריכין להיות ברחבן טפח. א"כ מה דקאמר רשב"ג אם מקבלות אריח לארכו שלשה טפחים היינו שהקורות צריכין להיות רחבן שלשה טפחים. וצ"ל דפליג רשב"ג אשיעורא דמתני' וזה דוחק ולהכי צ"ל דהאי דקאמר ת"ק אם מקבלות אריח לרחבו טפח אפי' הן מרוחקין זה מזה אם המה קרובין זה לזה שבין הכל האויר והקורות בשיעור טפח כשר. וע"ז פליג רשב"ג להקל אפי' המה מרוחקות יותר מטפח עד שלשה טפחים נמי כשרים דהא ראוים לקבל אריח לארכו שלשה טפחים. ורש"י בסוכה נמי יש לכוון על דרך זה. ובט"ז סי' שס"ג ס"ק י"ב ז"ל ואע"ג דדין לבוד הוא עד ג' הכא שאני זיל הכא ליכא שיעורא וזיל הכא ליכא שיעורא עכ"ל זה ניחא להגהות מיימוני לפי' הר"מ דהקורות עצמן נוגעין והמה בעצמם צריכין להיות רחבן טפח. אבל להיש אומרים דס"ל אפי' רחוקות עדיין קשה זיל הכא ליכא שיעורא וזיל הכא ליכא שיעורא אלא הכי פי' דהיש אומרים ס"ל דצריך דוקא לקבל אריח לרחבו ורמב"ם ס"ל אפי' מקבל אריח לארכו:
מאי קמ"ל אע"ג דלית הלכתא כר' יהודה. מ"מ הביא רבינו הך פירכא לאלומי דרבנן מודים דאמר רואין בעקומה ועגולה כדמייתי רבינו ראיה בסמוך:
מדפריך. כלומר אפי' רבנן מודו בהא. ודלא כפירש"י שפירש פשיטא דהכא נמי אמרינן רואין דמ"ש הא מדרישא. דאי הכי ה"ל לש"ס נמי להקשות היינו הך: רחבן