קרבן נתנאל על עירובין יג

ואף. הקשה ר"ת דהא צ"ה הוי קנה מכאן וקנה מכאן וקנה ע"ג דל קנה דעל גביהן ליתכשר בקנה דמכאן ומכאן דהוי כלחי משהו. ותירצו בשלשה אופנים ע"ש. ומכאן סתירה לבעל תה"ד סי' ע"ד שרוצה לומר דלענין צ"ה מהני אפי' בהיכר סיד מכאן ומכאן אע"ג דלענין לחי לא סגי בהא ע"ש באריכות וכ"פ רמ"א סי' שס"ג סעיף ו' והרי ר"ת ע"כ לא ס"ל הך דינא דאל"כ לא הוי מקשה מידי. גם הב"י וב"ח וריטב"א הביאו דברי תוס' ולא תירצו בכה"ג. בכן אל תחוש מה שהוא רוצה לקיים המנהג. וכן עשיתי ע"פ השררה בהיותי בפראג בכל המקומות שני לחיים בבנין חומה מזה ומזה וחוט של ברזל ע"ג דלהוי צורת הפתח כדי שלא יתקלקלו ע"י חזרים ועגלות. ושבחי רבנן:

וכן. כלומר דגבי שיירא הא דלא עבדי ליה צ"ה שהקיפו רב ובקל יכול ליפול ברוח מצויה. אבל משום גמלים דאתו ושדו ליה ליכא למימר גבי שיירא דהא לא אתו גמלים שמה דהא מוקף בשלשה חבלים:

אי נמי. וה"ה פסי ביראות חשבינן מוקף לדירה כמ"ש רש"י דף י"ח ד"ה בחצר. והא דלא התירו חכמים ע"י צ"ה צ"ל משום דאתי גמלים ושדו להו אך מהך סברא דבקל יכול ליפול על ידי רוח מצויה הדר ביה:

ובירושלמי. שיעור דברי רבינו כך הוא דבירושלמי קאמר דמודה ריש לקיש לענין שבת שאין מתרת יותר מעשר ובשמעתין מסיק דאפי' לענין שבת דבין ר"י ובין ר"ל ס"ל דצ"ה מהני ביותר מעשר וכי היכי דלא סתרי אהדדי ע"כ צ"ל דהך דירושלמי איירי בבקעה ודשמעתין איירי בחצר ומבוי שיש בה דיורין ומייתי רבינו סייעתא לשנויא בתרא. זהו שיטת רבינו וטור בסי' שס"ג. אבל הרמב"ם לא מפליג בין בקעה להיכא שיש בה דיורין. אלא בזאת יאות לו דהירושלמי איירי בפרוץ מרובה על העומד וגמרא דידן איירי בעומד מרובה על הפרוץ ואז מהני צ"ה מד' רוחותיו אפי' בבקעה אע"ג דארבעה קונדסין פרוץ מרובה היינו לענין כלאים כמ"ש תוס' כעין זה בשם ריצב"א. אבל לשבת בצ"ה בד' רוחותיה בעינן עומד מרובה על הפרוץ. ובזה מיושב קושיית התורת חיים שהקשה מאי קאמר תלמודא ואף ר' יוחנן כו' אימא שאני התם דר' יוחנן איירי בפרוץ מרובה על העומד. ולפמ"ש לק"מ דאי בפרוץ מרובה בהא ריש לקיש מודה כדאיתא בירושלמי: ה"ג