קרבן נתנאל על עירובין קכה

ולא סמכינן על ברייתא. דהך ברייתא במאי מוקמת לה אי באסקופת רה"י ונדרסת ופליג אמתני' דחוץ לארבעה אסור. א"כ קשה מ"ש תוך ד' נמי אסור. ואי איירי באסקופת כרמלית ותוך ד' אמות מותר כבן עזאי כבר הוכיח ממתני' דהמצניע דלית הלכתא כוותיה. מש"ה סמכינן על תנא דמתני' דלא מפליג אך אם אסקופה נדרסת אפילו חוץ לד' אמות שרי ואי באסקופה שאינה נדרסת אפילו אסקופת כרמלית ותוך ד' אמות נמי אסור. אך אסקופה של רשות כרמלית ולפניה רה"ר ואינה נדרסת בזה יש חילוק בין תוך ד' לחוץ ד':

אלא על תנא דמתני' דלא מפליג. והרי"ף דלא מפליג כהך ברייתא כתב ב"י סימן שנ"ב דדעתו ג"כ כדעת הרז"ה משום דלא קים ליה כבן עזאי ומתני' באסקופה הנדרסת. אך ע"ז הקשה ט"ז דא"כ ה"ל לרי"ף לפרש המתני' באסקופה נדרסת. ע"כ נראה דהב"י לשיטתו דכתב בסי' ש"א דהרי"ף פסק דלא כבן עזאי ברם לפי מה שהשגתי עליו בהשגה שלימה בפ"ק דשבת סימן ז' דמשמע דהרי"ף פוסק כבן עזאי וכמ"ש רבינו שם. וא"כ ודאי קשה ה"ל לרי"ף להביא הך ברייתא דיש חילוק באסקופת כרמלית בין תוך ד' לחוץ ד' וצ"ל דמתני' איירי באסקופה שאינה נדרסת אך באסקופת כרמלית וכבן עזאי. וחוץ לארבע אסור ידעינן דמ"ש מקורא על הגג או באסקופה כרמלית וחוץ לארבע אמות ומתני' דהמצניע ס"ל לרי"ף אין ראיה דלית הלכתא כבן עזאי. דהתנא לא נחית לפלוגתיה: ה"ג