קרבן נתנאל על עירובין קכג

מכניסן זוג זוג. עי' מ"א סימן ש"א ס"ק נ"ד:

מצאן צבתים או כרוכות מחשיך עליהן. מדלא תני מחשיך עליהן גבי חדשות דבחדשות א"צ להחשיך תוס'. ובזה ניחא הא דלא קתני במתני' חדשות אסור כלישנא דברייתא להורות לן דפטור אפי' להחשיך עליו. וב"ח סימן ש"א ס"ק י"ט פסק שמחשיך עליו ואשתמיטתיה דברי תוס' דף צ"ז:

חדשות מ"ט לא. חיישינן דלמא קמיע נינהו. ותמה בעל המאור דהאאסיקנא דכ"ע לא טריח. אלא חדשות כיון דאינן מקושרים דא"א לקושרן בשבת משום דהוא קשר של קיימא ותירץ במלחמות דהרי"ף ורבינו פסקו כרבא דס"ל דפליגי בטרח ולא טרח ולא פליג אברייתא דרב שמואל דבעינן מקושרות דאז ניכר דלאו קמיע הוא אבל משום קשירה מותר להכניסן ע"י עניבה או קשר מרופה דקי"ל בהא כר"מ ע"ש באורך. והילך לשון הטור המוצא תפילין בשבת כו' אם יש בהן רצועות שאז ניכר שהן תפילין והן קשורות שיכול ללבשן מכניסן זוג זוג דרך לבישה כו' ע"ש. ועי' ב"ח ס"ק י"ט שמפרש דעת הטור בדוחק אם יש בהן רצועות אע"פ שאין מקושרות כיון שתפילין הן צריך להחשיך עליו כו'. עד אבל מדברי הרי"ף ורא"ש ורמב"ם וסמ"ג וסמ"ק מבואר להדיא אע"פ דיש בהן רצועות אם אינן מקושרות חיישינן לקמיע ע"ש באורך. ודבריו תמוהים חדא היאך אפשר לומר דהטור חולק על כל הגדולים ולא הביא בספרו אשר הכל שם בילקוט לא אחד מהן וביותר דעת אביו כדרכו בכל המקומות. ועוד קשה דא"כ תקשי לך מנ"ל לרבא דפליגי בטריח ולא טריח אימא דכו"ע ס"ל לא טריח והא דבעינן מקושרות כדי שיוכל להביאן דרך מלבוש. לכן נראה לי להשוות דעת הטור עם דעת רבינו ורי"ף. וזהו דהוי קשה להטור בדברי רבינו קושית בעל המאור. ומה שתי' הרמב"ן לא מייתבא דעתיה דא"כ למה צריכין מקושרות אפי' בלא מקושרות נמי ניכר בישנות ע"י רושם הקשר כמ"ש תוס' ד"ה וכי. לכך מפ' דמקושרות בעינן כדי ללבשן. וא"ת אכתי תקשי לך מנ"ל לרבא דפליגי בטריח ולא טריח אימא כו"ע ס"ל דלא טריח. והא דבעינן מקושרות כדי ללבשן. י"ל דע"כ תנא דמתני' דתני חדשות פטור ולא קתני אסור ס"ל דטריח ומיירי בחדשות שיש בהן רצועות ולא נעשה בהם קשר מעולם. ומש"ה קתני פטור אפי' מלהחשיך עליו דחיישינן דלמא קמיע נינהו. ור' יהודה דקתני חדשות אסור איירי אפילו בישנים שניכר בהן רושם הקשר. אך עדיין אינו יכול להביאן מפני שאינן ראוים ללבשן דרך לבישה בחול אבל אינו פטור מלהחשיך עליו כיון דניכר רושם הקשר. ור"מ דמתיר בחדשות לגמרי אפי' בשלא נקשר מעולם. ע"כ היינו טעמא דס"ל דלא טריח. ומ"ש הטור אם יש בהן רצועות שאז ניכר שהן תפילין אין הכוונה אם יש בהן. רצועות ניכר שהן תפילין דבכה"ג אית לן למימר דעדיין קמיע נינהו דטריח וא"צ להחשיך עליו אלא ה"ק שאז ניכר שהן תפילין כלומר אם יש בהן רצועות אז ניכר ע"י רושם הקשר שהן תפילין. ודלא כמ"א ס"ק נ"ג שכתב דאי אין בהם רצועות אמרינן שהן קמיעות. אלא אפי' כשיש בהן רצועות אך לא נקשרו מעולם ג"כ חיישינן דלמא קמיעות נינהו וא"צ להחשיך עליהן. כ"א כשיש בהן רצועות וניכר בהם רושם הקשר אז יצאו מכלל קמיעות וצריך להחשיך עליהן כך הוא עיקרן של הלכה: ה"ג

ה"ג תנא אבוה דשמואל בר רב יצחק: ה"ג