קרבן נתנאל על עירובין יא

כגון. כלומר בתחילת כותל המבוי כזה (צ"א):

שאין. היינו העוברים ברה"ר בצד פתח המבוי. אבל העומדים תוך המבוי אינם רואים מקום הכניסה או הלחי וסוברים שצד כותל זה קצרה מכותל שכנגדה וזה לא הוי כלחי דלא הוי היכר כי כן דרך לפעמים להאריך כותל א' יותר מכותל שני. ומה שפירש"י [שכניסתו] (בכניסתו) נראית מבפנים ושוה מבחוץ ששוקע הכותל מאחריו ונראית הפגימה מבפנים צורתו כזה (צ"ב) ר"ל צד פתח המבוי נקרא לפניו וצד כותל מבוי שהוא סתום נקרא אחוריו. וכן בלחי נראה מבפנים ושוה מבחוץ הוא ג"כ על דרך כזה (צ"ג):

ולא. צורתו כזה (צ"ד). כך פי' הרמ"א בשו"ת סי' ק"ו וב"ח בסי' שס"ג. והכי מדויק לשון רש"י דוק ותשכח. אבל הרב ב"י שם כוונת רש"י על צורה כזה (צ"ה) וליתא חדא דלא פריך מידי דאותן גיפופין לא מקרי נראה בחוץ דהא הם אחורי הכותל. והא דמהני בלחי בצד המבוי לחוץ היינו בתחילתה בראש המבוי אבל לא באמצע אחורי מבוי שאין נראה מבחוץ. אבל לפי פי' וצורה שכיון הרמ"א וב"ח פריך שפיר. דהעומד בחצר גדולה ועובר על פני חצר קטנה נראה שהגיפופין הם עובי כותלי קטנה וכותל המחוברת שהולך על פני אורך חצר גדולה נראה כמו שנפגמה כותלי הקטנה והוי ממש כצורת נראה מבחוץ ושוה מבפנים ע"ד פי' רש"י שמשך כל הלחי לחוץ. ולפ"ז עוד קשה לפי' הרב ב"י מה שאנו מציירין פירש"י שהשיגו תוס' ורבינו. לדידי' על ציור זה מסכים תוס' קשה מאד דא"כ עדיין קושית תוס' במקומה עומדת וכדפירשנו. ע"ז משני בנכנסין כותלי קטנה וא"כ נראה שאין הגיפופין מכותלי קטנה:

א"כ. דגיפופי גדולה נראה שהן עובי כותלי קטנה ומה שנכנס לגדולה הוי כלחי לשון תוס'. דנראה ממש לפירש"י נראה מבחוץ ושוה מבפנים כפי מה שציירתי לפי' רמ"א וב"ח:

אלא. אבל בתוס' כתבו ליישב ציור רש"י ע"ש. וכן פסק להלכה הב"ח דשני ציורים הוי נראה מבחוץ ושוה מבפנים אמנם נראה מבחוץ ושוה בפנים כגון שהעמיד הלחי לצד המבוי כזה(צ"ה) והוא פי' הריטב"א דה"ל נראה מבחוץ לאותן בני רה"ר העוברין אחורי המבוי. שחולק עליו הב"ח ואומר דזה לא הוי לחי וכ"כ מהר"ל בן חביב בשו"ת סי' י"ד שלא רצה בו רש"י בציור זה מטעם דנראה מבחוץ צריך שיהיה לעוברים לפני המבוי בדרך רה"ר אמנם זה אינו נראה לחי לא לבני מבוי ולא אותם העוברים ברה"ר שלפני המבוי עכ"ל. ופלא בעיני על שני מאורות הגדולים שנעלמו מהם פי' רש"י בסוכה דף י"ט ד"ה דאמר שפירש"י להדיא או מן הצד וניכר לעומדים מבחוץ שאינו מן הדופן. ש"מ דהוי לחי וכן מן הדין אם זה נקרא נראה מבחוץ לאותן העוברים בראש המבוי אע"ג דאינו נראה לבני המבוי גם לשאר בני רה"ר העוברים אחורי מבוי לכ"ש דמקרי נראה מבחוץ אם נראה להעוברים אחורי מבוי שהמה רבים מהעוברים על פני ראש המבוי וכן מוכח סוגיא דהתם על פי' זה. ובס' חכמת שלמה יש טעיות בציורים שנעשה ע"י מדפיסים העולה מזה שכל נראה מבחוץ ושוה בפנים בשלשה ציורים מקרי לחי כנ"ל:

ולחי. רצונו כי התוס' לעיל (עירובין דף ה') פי' שמושך חוץ למבוי לארכו של מבוי כלומר שמושך עם דופן המבוי הנראה בפנים במבוי כזה (צ"ד) אבל רבינו השיג על רש"י וסובר דלא הוי לחי בכה"ג כיון שאין נראה לצד חלל המבוי אלא לעומדים אחורי המבוי לזה פי' הא דקאמר לחי המושך שנמשך עם עובי רוחב הכותל ועודף על רוחב לצד מבוי כזה (צ"ג):

או מאחוריו. מוסב על ועודף על רוחב מאחוריו כזה (צ"ה) ומזה נמי סעד להך דינא שכתבתי בדיבור הקודם. אבל הב"ח בסי' שע"ג ס"ק ד' רוצה לפרש דעת רבינו שכוונתו על א' משתי צורות כזה (צ"א) או כזה (צ"ב) וליתא דעל צורה ראשונה אין שייך לומר מאחוריו. אלא מלפניו שהוא ראש המבוי לפניו דחלק המבוי הסתום נקרא אחוריו כמו שפירשתי. והצורה שניה לא הוי לחי לדברי רבינו: