קרבן נתנאל על עירובין י

משמע. והב"י סי' שס"ג הליץ בעד הרי"ף ואומר שזה שכתב אם היה באלכסונו יותר מעשר אמות לרבא איצטריך דלא תיסק אדעתיה למימר דע"כ לא קאמר רבא אינו מניח אלא נגד הקצר אלא בשיש באלכסונו יותר מעשר אבל בפחות מכאן מודה דמניח אף כנגד הארוך להכי כתב וכו' ע"כ ול"נ דלרבא איצטריך דהא בתוך המבוי יכול להניח את הקורה באלכסון ומשתמש בקצר כנגד הקצר ובארוך נגד הארוך להכי כתב אם היה באלכסונו יותר מעשר אמות אינו משתמש אלא כנגד הקצר אפי' בתוך מבוי ואפשר לכוין דברי רבינו במ"ש וכתב ר"מ בתוך המבוי יכול להניח את הקורה באלכסון היינו ע"פ דברי הר"מ אפשר ליישב דברי הרי"ף:

ותימה. אע"ג דלעיל בסי' ד' כתב רבינו בשם הרי"ף דהלכה כרב יוסף נגד אביי דאין הלכה כתלמיד במקום הרב כי אם מאביי ורבא ואילך. וכמ"ש רבינו בפ' ב' דב"מ סימן ד' ליישב דברי הרי"ף בסגנון זה. ואף את"ל דספוקי מספקי ליה כמו שכתבתי לעיל סימן ד'. עם כל זה הלא ספיקא דרבנן היא בעירובין וה"ל למפסק לקולא כרב כהנא. וניחא לי ע"פ מ"ש הר"ן פ"ק דסוכה דהא דאמרי' דאין הלכה כתלמיד במקום הרב היינו היכא שחלק עמו בחייו דכיון דלא קיבל רבו דבריו נדחו דברי התלמיד אבל כשנחלק עמו לאחר מיתה לא ואדרבה קי"ל הלכה כבתראי ע"ש א"כ דברי רבינו נכונים וכ"מ מ"ש רבינו בפ"ק דקדושין סי' נ"ו כדברי ר"א בן פדת נגד ר' ינאי ור"א תלמיד דר"י ור"י ור' ינאי הלכה כר' ינאי לפי שלא היה בדורו של ר' ינאי והלכה כבתראי וה"נ רבא לא היה בדורו של רב כהנא רביה דרב:

ולפ"ז. אין זה מספיק אלא להליץ בעד הרמב"ם אבל הרי"ף והראב"ד ס"ל דאתחת הקורה לא איצטריך להביא ראיה כיון דרחבה טפח ודקאמר רבא מנא אמינא לה אבין לחיים דוקא קאי כיון דהכשירו בכל שהוא ואי שרית לאשתמושי כנגדו אתי להשתמש חוצה לו וכמ"ש רבינו בסמוך לדעת הרי"ף בשם ר"י ואהא הוא דמסיק דוקא פתוח לרה"ר אבל לכרמלית אסור אבל תחת הקורה לא צריך ראיה דמותר להשתמש כיון דיש ברחבו טפח:

ועוד כו'. דהא אביי קאמר לעיל לחד לישנא קורה משום מחיצה וקאמר בסמוך מסתברא מלתא דר"י תחת הקורה אבל בין לחיים אסור: