קרבן נתנאל על ביצה מו

דהני תנאי. היינו ר"ג וחכמים דאסרי. והאי דמכבדות של תמרה דבפ' כל הכלים השיב הרי"ף בתשובה שגירסא אחרת יש להגאונים ואי מחמה לצל בהא לימא רבי אלעזר אף של תמרה. ומשני סבר לה כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר. רשב"א בפ' המצניע. וביש"ש סימן ל"ג החמיר בכיבוד ע"י נכרי. ואפי' כנף אווז. ולא ידעתי למה. אינהו מיכל אכלי ואנן מסתים לא סתימי. ומה שנוהגין באשכנז לאסור אינו אלא מנהג והחמירו על עצמם משום מאן דאוסר. וע"י נכרי לא קבלו החומרא ולא שייך בזה דכל שאסור לעשותו אסור לומר לנכרי. היינו מה שהוא אסור מצד הדין ולא משום מנהג. דבזה נהגו ובזה לא נהגו. והנח לישראל:

מידי דהוה אבישרא אגומרי. התם נמי אפשר לצלותן סמוך לגחלים ולא לעשות כיבוי אלא שהוא מעולה ביותר ושרי ה"נ (רמב"ן) דשביח טפי כשצולין היום מאתמול וה"ה לעשן ועי' סימן תק"י ב"י וב"ח:

ה"ג אמר ר' אבינא ותנויי תמן: