קרבן נתנאל על ביצה יא

דמאן דחזי ליה דמכסי. ורש"י פירש חשש התרת חלבו על מי שמכסה הדם. ויש נפקא מינה בהני טעמי. אם מותר ביו"ט לתת עפר בכלי ולקבל הדם בכלי. ולכסותו בליל מוצאי יו"ט. דליכא למיחש למשרי תרבא. דהא יש לו היכר שאינו מכסה הדם עד מוצאי יו"ט. אבל לטעם הרי"ף איכא חשש רואים דאיכא מאן דהוה כשקיבל הדם בכלי בעפר למטה. וילך לדרכו ויסבור שיכסה ג"כ למעלה בעפר ביו"ט ואתא למשרי תרבא:

דאי ספק הוא לא הוי מטרחי רבנן לכסות לדמיה. אע"ג דסוגיא דהכא ס"ל דאפי' ספק נמי שרי בדאיכא דקר נעוץ אע"ג דפטור אבל אסור כדי לקיים ספק מצות עשה מדאורייתא כמ"ש תוס' בחולין דף פ"ד מכ"ש טלטול. דמ"מ מפני הרואים שיסברו דלא התירו איסור דדבריהם משום ספק מצות עשה ויתירו החלב:

הלכך אין מכסין את דמו ביו"ט כלל. אפילו באמצע החצר דאיכא למימר לנקר חצירו הוא דקעביד. דס"ל להרי"ף דהדר ביה מהך שינויא דלנקר חצירו. אבל רש"י מוחק תיבות אלא דביו"ט היכא דעביד לנקר חצירו שרי לכסות ועיין מהרש"ל שכתב שט"ס הוא ולא היא וכ"פ רמ"א בסימן תצ"א:

דלא מסתבר שימנע משמחת יו"ט. מגומגם ונראה המשך דברי רבינו דקאמר אבל לערב מכסין כו' והא דאין שוחטין וכו' עד לא יהא רשומן ניכר. מנ"ל למימר הכא. ועדיפא לן לומר דאפי' בערב אין מכסין דאתי למימר הך סברא זו דאין שוחטין לתוך הכלי אפילו עם עפר. גם הדם יבלע בארץ מוכח ממתני' לומר כך דאם לא כן למה אמר ב"ה לא ישחוט אא"כ היה לו דקר נעוץ. ישחוט לתוך הכלי. או על הארץ ויכסה למוצאי יו"ט. ומה תאמר במתני' שימנע משמחת יו"ט ע"ז מסיים דלא מסתבר שימנע משמחת יו"ט לפי שאין יכול לכסות את הדם לאלתר. א"נ ה"פ כיון דאמרת דאין שוחטין לכתחלה וישמור את הדם עד הלילה. א"כ אמאי כי שחט אין מכסין את דמו הא ימנע משמחת יו"ט כיון דלא מצי לקיים מצות כיסוי בלא זה לא הוי ק"מ דה"א דלא ימנע בשביל זה שמחת יו"ט דהא שפיר מצי לקיים מצות כיסוי בלילה. ע"ז קאמר דלא מסתבר כו' דאין הכיסוי מעכב האכילה:

שחט בהמה וחיה ועוף ונתערבו דמם. מכאן קשה מ"ש הש"ך בסימן כ"ח ס"ק כ' בשם ב"ח דבעוף ע"ג בהמה פטור מלכסות כיון דדם העוף מועט דהא קתני עוף בברייתא דהכא ומ"מ חייב לכסות. וי"ל דאיכא לאוקמי הברייתא דשחט השוחט בקצה אחד על דם בהמה ונשכח ממנו איה איפא מקומו ועפ"ז מיושב נמי מה שהקשה ט"ז בסי' תצ"ח סוף ס"ק כ"א על מה שפסק מהרש"ל היכא שלא יספיק דקירה אחת אז לא יכסה כלל אפי' דקירה אחת דשמא לא יכסה דם המחויבת בכיסוי ונמצא טורח ביו"ט שלא לצורך ע"כ. והא קי"ל דא"צ לכסות כל הדם כדאי' ביו"ד סימן כ"ח דדרשינן דמו אפי' מקצת דמו וא"כ בכל חלק דם יש בו דם חיה ושפיר יש לכסות ע"ש שהאריך דמיירי ששחט בקצה א' ונשכח ממנו המקום ששחט ושפיר פסק מהרש"ל שמא לא יכסה דם המחויב בכיסוי ונמצא טורח ביו"ט שלא לצורך: