קול הרמ"ז נשים מט

בהפסדו שצריך להבטל מן התורה ולעסוק באומנות וגם ברשב"א מאי שייטיה דעונש אלא כוונתו ליתן טעם למה לפי האמת צריך לאדם דרך ארץ עם ת"ת שהיה בדין שימצא מזונותיו מוכנות ק"ו מחיה ועוף: ד"ה ספר כו' ולפי זה גרסינן קדר ברי"ש וכמ"ש הר"ב ברפ"ו דב"מ כי קדר ד' מוכר קדרות הוא אבל הרמב"ם נראה דגרס ספר ע"ש: ד"ה רי"א וכו' ניחא טובא דבפ"ג דחולין דף מ"ד אמרינן שת"ח הרואה טרפה לעצמו עליו נאמר יגיע כפיך כי תאכל והאי קרא בירא שמים כתיב אשרי איש ירא ה' והנה בעמלק כתיב ולא ירא אלקים וא"כ במיקל בספיקי טרפות שאינו ירא ה' הוא שותפו של עמלק וכמדומה לי ששמעתי במ"ש בגמרא האי מאן דמתיליד במזל מאדים יתעביד אומנא או מוהלא או טבחא ופי' שבזה יהיה שופך דמים בהיתר ועמלק היה שונא המילה שהיה זורק מילות ישראל וכו' והיה אוהב שפיכות דם האדם ואין ספק שבכל ג' האומניות הגרוע הוא הטבח וקרוב הוא למדרגה של שופך דמים ודו"ק: ד"ה אבל כו' ינובון כו'. פי' ינובו חכמה וסיפיה דקרא דשנים ורעננים יהיו: ד"ה אחרית כו' מיטב כו' אם כן למה תהיה תקותו אחר כך דתני אחרית ותקוה והאמת דלשון דקרא נקט בירמיה כ"ט ועניינו השארית הפך הרשע דכתיב ביה כי לא תהיה אחרית לרע א"נ בנים הבאים אחריו וכדכתב הראב"ע: סליקא לה מסכת קדושין וסדר נשים. חסדי ה' כי לא תמנו ולא כלו רחמיו מעם צאן הקדשים. וה' יהב חכמה לחכימין להחיות ולשמור מכל מזיקין. בכן אתחיל בס"ד להתעסק בסדר נזיקין תושלבע