קיצור ראשית חכמה עד

בדברי הרשב"י שכל הקדושה הוא בחוץ והנה מצוה ציצית היא מצוה שבה מתעטף האדם והמצות בקדושתם מקיפים מכל סביביו ולכך מוסיף קדושה וכן מצות תפילין קראו ז"ל קדושה באומרם בענין הרצועות שהם תשמישי קדושה והעלית תשמישי מצוה וכן לשון הרשב"י ע"ה בענין ציצית ותפילין פירשו דמצוה וקדושה כמה פעמים שהתפילין הם קדושה עליונה יותר שהציצית יקרא מצות והתפילין קדושה והסכימו המפרשים ז"ל שהנחת התפילין בזרוע כנגד הלב ועל המוח הוא כדי לשעבד להקב"ה מוחו ולבו שהם האיברים הראשים שבאדם שבהם תלויים החיים ובהם תלוים המחשבות. והכוונה שע"י קדושת כ"א אזכרות הכתובים ביד וכ"א בראש שהם כנגד אהי"ה אשר אהי"ה ואין ספק שבהיות האזכרות שבתפילין כתובים בכוונה שפי' הרשב"י בפר' ויקרא ואחרי מות וכן תיקון הבתים ברבועם ותפארתם כראוי והרצועות והקשרים כראוי שיטהרו המחשבות וידבק האדם מחשבתו בה' כי התפילין הם במקום המחשבה

אחר ששני מצות אלו נוגעים לענין הדרוש שאנו בו נדבר בהם מה שנמצא בדברי הרשב"י ע"ה הנוגע לכוונת המצות אינו דומה עושה המצוה בכוונתה לעושה אותם בלי כיונה כי ע"י כוונה נותן למצוה עלייה שתעלה למעלה כמ"ש הרשב"י ע"ה ומצוה בלא דחילו ורחימו לא יכלת לסלקא לעילא וע"י ידיעת כוונת המצוה יתן בלבו יראה ואהבה בידיעתו מה תיקון עושה במצוה ההיא אבל אם אינו יודע כוונתה נמצאו התפילין במוחו ובזרוע כמו אבנים ולא יתנו בלבו התעוררות יראה ואהבה

בענין הטלית בעצמו ראוי לכתחלה להשתדל שיהי' של צמר, וע"ד הפשט בענין עטיפת ציצית הוא להורות לאדם זכירת כל המצות בראיית התכלת כמ"ש וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' שהתכלת דומה לכסא הכבוד שמשם מחצב נשמתן של צדיקים וכאשר יזכור האדם שורש נשמתו שהיא מהכסא הכבוד ושם תשוב נשמתו כדכתיב ורוח תשוב אל אלהים אשר נתנה והכס"א עולה כמו