קיצור ראשית חכמה עא

פ' קדושים (דף פ"א) ותראה שצריך לעולם שיהיה שם ידו"ד שלם בין בעסק התורה ובין בעסק המצות ועיין בתקון (דף כ"א) ולכן בעסק התורה הוא ה' ושריא בפומא וברוחא דפומא דהיינו פומא ה' רוחא דפומא ו' ופי' הענין כי הפה היא ה' שכן בפה ה' מוצאות שע"י נחתך הדיבור ו' רוחא דפומא הוא קול היוצא מהקנה דביה שית עזקן ולכן פי' בתקון דקול ודבור הם ו"ה ובעסקו בתורה בדחילו ורחימו שהם י"ה הרי ידו"ד שלם וכן ממצות כי מ"צ בחילוף א"ת ב"ש הוא י"ה הרי כי במלת מצוה יש ידו"ד והיינו כי המנות רמז למלכות והיינו כי השכינה בה מצטייר האצילות כלו, שהיא כלולה מעשר והיינו שקראה בזוהר דמות אדם נמצא שבין בתורה בין במצות צריך שישתלם ידו"ד ע"י דחילו ורחימו כמ"ש. אח"כ צריך לכוין בסוד המחשבה שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א לסלקא כלא עד א"ס וע"י השם הזה הא"ס שורה ומתפשט אורו במדות ולכן צריך לכוין בשם הזה כדי למשוך אור הא"ס יתברך במדותיו ועיין בתקונים דף קי"ט כמה הפליג הרשב"י ע"ה במעלת השם הזה וזהו עיקר הכל לתקן בתחלה המדות העליונות שהם כסאותיו יתברך כדי להשרות עליהם אור המאציל א"ס יתברך וית' ועיקר כיון מחשבת האדם בתפלתו ותורתו הוא לכוון לעולם בעיקר הכל המקיים הכל א"ס יתעלה. אחר שביארנו מהו' המחשבה דבקה בו יתברך ובתורתו לעולם בין בעסקו במלאכתו בין בהלוכו בין בשכבו ובקומו ולא תפרד אהבתו יתברך מהאדם לעולם כשם שאהבתו יתברך דבקה בנו תמיד ונאמר שכשם שסוד המחשבה העליונה אינה שורה במדות אלא ע"י תקון המדות שהם למטה ממנה שהם כסא לה כנודע שבהיות פגם במדות אימא מסתלקת מעל בנין ומכ"ש חכמה ובהיות האם שבה על הבנים שהיא נקראת תשובה גם החכמה תשוב כן במציאות קדושת המחשבה לא יקדש האדם מחשבתו להיות דבק באלהיו כי אם אחר שיקדש כל איבריו ויטהרם בתחלה בתשובה הראויה ואח"כ יקדשם כמו שנבאר ב"ה כמה מיני קדושות, ואחר היות כל כלי