קיצור ראשית חכמה סה

עומד בעוה"ז אלא בג"ע לפני השכינה ובזה יטהר מחשבותיו ובודאי שיצטרך ג"כ לקדש שאר חושיו כדבור ושאר ההנאות כתענוג שינה ותשמיש וכיוצא שהעוה"ז מלובש בכל קליפות אלו יעל המתקדשים בקדושה זו אמר הרשב"י ע"ה שאין סוף לשכרם ושאינו שולט בהם הרמה

כאשר יתקדש האדם מלמטה זוכה אל הרוח שהוא קשור בקדושה ואין לו חלק בקליפה, וביאר הרשב"י בפ' ויקרא (דף כה) שע"י עסק התורה אדם זוכה אל הרוח ואל הנשמה וכן פי' הרשב"י בפ' בראשית (דף י"ב) ע"ש ותראה שזכות הנשמה ואפי' הרוח הוא ע"י עסק התורה וביאר בעסק התורה התנאים שצריך מי שרוצה לזכות אלה הנשמה חד אומרו למלעי באורייתא ולאשתדלא בה וכפל לשונו באומר ולאשתדלא בה לרמוז שצריך שישתדל בה להשיג בתוכיותה בעומק הדבר שהוא עוסק בה אפי' בהלכה ואמר עוד ולאפשא לה בכל יומא לפרות ולרבות בו כמו שצריך לפרות ולרבות במין הגשמי כך צריך שיפרה וירבה ברוחני ולא יהי' שכלו שכל עקר שאינו מוציא פירות ואל זה כיונו רז"ל ודלא מוסיף יסף שלא יהיה אדם לומד היום מה שלמד אתמול ונמצאו כל ימיו עוסק בהלכה א' כי הרי הוא כעץ יבש שאינו עושה פירות שכורתים אותו שאין בו תועלת אלא לאור ואמר בכל יומא שכשם שהימים הם מחודשים שאין יום זה מה שהיה אמש יזה שאנו אומרים ומתחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית כך צריך שבכל יום ילמוד חידוש שלא ידע אותו מקדמת דנא ובזה נמצאו הימים מאירים ומתתקנים פירות ע"י אור תורה, ואז"ל שמיתת הבנים הוא בעון ביטול תורה ולז"א ולא תתנשי מיניה כי הלומד ושוכח הוא כמו המוליד וקובר וכשם שבניו הגשמיים אין אדם רוצה לקבור אותם אלא שיעמוד הוייתם בעילם כך צריך בענין התורה ולכן צריך אדם להשתדל ללמוד חידוש דהיינו פריה ורביה ולהשתדל לחזור על כל מה שיהיה לו שלא ישכח ממני אבל הלומד ושוכח אין נותנין לו חידוש כדי שלא יקבר כדרך שקבר את הקודם, ובהיות האדם לומד התורה על הפנים האלו מורה על חשקו הגדול