קיצור ראשית חכמה נ

בגלותינו זה ששכינה כבי' גולה בעו"ה ואין לה מנוח ויחוד אלא על ידינו בהיותינו עוסקים בתורה ובמצות נקרא גוזל וכבר פי' בשער האהבה שהמונע מלעסוק בתורה כאלו מנע מהשכינה שאר כסות ועונה והנה בגלות נקרא אלמנה כאומר היתה כאלמנה וצדיק הוא יתום ולזה צותה תורה כל אלמנה ויתום לא תענון ופי' ז"ל אפי' אלמנתו של מלך ובגלות הוא אלמנותו של ממ"ה הקב"ה כביכול וצריך שלא לענות דינה וכן לעשות היחודים הנוגעים לצדיק ולא לענות דינו כי אם ענה תענה אותו להורות על פשט הנגלה והנסתר ועל יתום תחתון ועל האלמנה התחתונה ועל הרמז העליון

עוד יזהר מאונאה ואפילו מאונאת דברים שקשה יותר מאונאת ממון

עוד יזהר מד' דברים אלו שהעושה א' מהם נקרא רשע אז"ל ג' נקראו רשעים הפושט יד בחבירו שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך, ובעל מחלוקת שנא' סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה, והלוה ואינו משלם שנאמר לוה רשע ולא ישלם וי"א אף המעיז פניו שנאמר העז איש רשע בפניו

ראוי ליזהר בכל הדברים שאמרו בפ"ב בשבת בעון פלוני בא כך וכך ומפני אורך הלשון לא העתקנוהו אלא נעתיק א' מהם שהוא תורה הנמצא יותר עון מיתת בנים, רבי אומר בעון נדרים בניו ובנותיו מתים כשהם קטנים שנאמר אל תתן את פיך לחטוא את בשרך וי"א בעון ביטול מזוזה וי"א בעון ביטול ציצית וכולם הביאו ראיה ובפסיקתא רבתי אמרו שעיקר מיתת הבנים על ביטול תורה וטוב ללמוד ולדבר בלשון הקודש כי יצליח בכל מעשיו כדאיתא בזוהר פ' נח (דף עד ע"ש): עוד יזהר בדברים שנאמר בהם מעוות לא יוכל לתקן כגון לבטל ק"ש של שחרית או של ערבית או תפלה של שחרית או ערבית כי עליו נאמר מעוות וגו' וחסרון לא יוכל להמנות זה שמנו חביריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהם ועוד אר"ל איזו מעוות זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר ועוד ארשב"י אין קורין מעוות אלא מי שהיה מתוקן ונתעוות: