קיצור ראשית חכמה מח

דלא משתדלין באורייתא דאיתקריאו עצים יבשים דאינון עתידין לאיתוקדא בנורא דגיהנם ולאו למגנא אמר מארי מתני' דאינון עמילין וירתין גיהנם עכ"ל, והטעם לכל זה מפני שהתורה קשורה בשמו והתורה הדריכה לאדם לעשיית המצות, והמצות ג"כ קשורות בשמו נמצא שמי שאינו עוסק בתורה כאלו כופר בהקב"ה והיינו דבר ה' בזה, ולכך שולט בו הגיהנם, ומלבד היות הדרכה לעשיית המצות ג"כ ע"י העסק בה ישיג לדעת סוד האלהות העליון כי זו היתה כונתו ית' לכתוב לנו התורה בפרשיות אלו פתוחות וסתומות ובהם מלות יתירות וחסירות מפני היותם רמז שיעור הקומה העליונה ולכך אם חסר אפילו אות אחת פסול מפני שאינו בדיוקן העליון וזה עיקר השלמת בעסק התורה לדעת את קונו ולידבק בו, ומפני שפוטר מים ראשית מדון כדפי' רז"ל שתחלה דינו של אדם הוא אם עוסק בתורה לכן ראשית התשובה צריך שיהיה לעסוק בתורה שהתלמוד מביא לידי מעשה וכאשר יעסוק בתורה לשמה שהוא ללמוד ולעשות יתגלו לו רזי התורה כמ"ש ר"מ כל הפוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו' ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעיין המתגבר

עוד יפשפש אם עבר על א' מכ"ד דברים שמנדין עליהם שכתב הרמב"ם בה' ת"ת אלו הם א' המבזה את החכם אפי' לאחר מותו, ב' המבזה שליח ב"ד, ג' הקורא לחבירו עבד, ד' המזלזל בדבר א' מדברי סופרים ואצ"ל מד"ת, ה' מי ששלחו לו ב"ד וקבעי לו זמן ולא בא, ו' מי שלא קבל עליו את הדין מנדין אותו עד שיתן, ז' מי שיש לו ברשותו דבר המזיק כגון כלב או סולם רעוע מנדין אותו עד שיסיר הנזק, ח' המוכר קרקע שלו לעכו"ם מנדין אותו עד שיקבל עליו כל אונס שיבא מן הנ"ל לישראל חבירו בעל המצר, ט' המעיד על ישראל בעש"ג והוציאו ממנו ממון בעדותו שלא כדין מנדין אותו עד שישלם, י' טבח כהן שאינו מפריש המתנות ונתנו לכהן אחר מנדין אותו עד שיתן, י"א המחלל י"ט שני של גליות אע"פ שהוא מנהג, י"ב העושה מלאכה בע"פ אחר חצות, י"ג המזכיר