קיצור ראשית חכמה שמז

וזוכים לנשמות חדשות שלא נטמאו כלל ובניהם יהיו חסידים ואנשי מעשה חכמים ונבונים כטעם אלה תולדות נח נח איש צדיק, שבת בגימ' שבע מאות ושתים תסיר תורה נשאר צ"ח היינו פ"ו כנגד שם אלהים שבו נברא העולם ע"י שנסתכל בתורה וחמש יותר על שם חמש אותיותיו כטעם בה' בראם, ויש מזה גימט' שנית השמים והארץ, הוסיף עליהם ה' דהבראם הרי שבת, עוד תורה הויה א"ד דאינון שתי תורות בכתב ובעל פה הן בגימ' שבת, טעם למה אסרו חכמים מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה לפי שבחול שולט עץ הדעת טוב ורע וכבר ידעת שטוב הוא מטטרון ורע הוא סמאל ובשבת מתנהג העולם על ידי עולם הבריאה שכולה טוב ואצילות מאיר בה לפיכך צריך להרחיב גבול הקודש ולקצר גבול החול, ועל זה נאמר לא תסיג גבול רעך וכתיב אל תסג גבול עולם ובשבת יקרא מסכת שבת כולה ח' פרקים בכל סעודה שהם כ"ד פרקים כנגד כ"ד צרופי אדנ"י שהם כ"ד קשוטי כלם שאמר ישעיה שבשבת מקבלת המלכות מג' מדות חסד גבורה ת"ת, ונקראת ירושלים הבנויה פי' יהו"ה ג"פ ע"ב כנגד ג' מדות ואז היא שלימה

פרפרת יום השב"ת ויקדשהו ר"ת יה"ו ס"ת מתו אבל ה"א אחרונה דהיינו ארעא לא מתה אלא מתבטלה בסוד שומר כל עצמותיו כטעם המשמר את מתו אחת מהנה לא נשברה אחת היא יונתי תמתי אחת דוקא לפיכך עיקר שמירת שבת היה שבת מלכתא דמעלי שבתא אם תשוב משבת ר"ת אמת משבת רגליך עשות ר"ת מרע שבשבת מסתלק הרע ועולה הטוב ביום קדשי וקראת לשבת ר"ת בקול ר"ל לומר לך שצריך לומר הקידוש בקול רם

יציאת השבת שתים שהן ד' בפנים יו"ד ה"א הם ב' ובמלואין הן מספר ה' אותיות השם הגדול אלמא חצי השם ראשון הוא עקרו ובנימותו ושתים שהם ד' בחלף וא"ו ה"א בגימ' י"ט כמספר המילוי של ד' אותיות במלוי אלפי"ן שהוא בגימ' י"ט, ד' מלכים את החמשה הם ד' אותיות השם הגדול את החמשה הם