קיצור ראשית חכמה שמג

תקון יב ללבוש בגדים לבנים או משאר גוונים חוץ מן השחור והאדום שהם רומזים לקליפה שהנהגות העליונה התלבשת בהם בימות החול ופושטת אותם בשבת ולובש בגדי קודש שהם רחמים ועליהם נאמר ה' בדד ינחנו בד"ד בגימ' עשרה לבושים של קודש ואין עמו אל נכר אלמא צריך לפשוט בגדי חול לגמרי והוא סוד ההבדלה במ"ש בין לבושין דחול לבגדי שבת העליון, שהעליון שהעולם מתנהג בו בחסד וברחמים שהרי השכינה וכל הנהגת האצילות נתעלו מעולם היצירה והעשיה שהם בגדי קדרות כטעם בגדים שבשל בהם קדרה לרבו ללבוש בגדי לבן כנגד עולם הבריאה שהוא כוס ישועות בגימ' אלהים והאצילות מזיגתו בסוד החסד, צריך לאכול דג בשבת ומה טוב שיהיה בכל שלש סעודות שהוא רומז ליסוד עולם הנקרא שבת, ונקרא שלום בסוד ונתתי שלום בארץ כן אנו מתפללים מן שלום במלכות כי היא המטילה שלום ושפע בכל המדות, ודע כי שני ספירי הדג הן כנגד גדולה גבורה והקשקשים כנגד נצח והוד שבת נוטריקון שב"ת בשכינ"ה תחב"ר ד"א ש"לום בש"בת ת"דבר וכתיב לא תבערו אש אזהרה לבעלי מחלוקת ביום השבת שהוא הרבה יותר מימות החיל, צריך לקרות שיר השירים בערב שבת מן המנחה ולמעלה בבגדי שבת לעורר האהבה בין דודים דלעילה ולפחות בשעת קבלת שבת יאמר שלשה פסוקים קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך, ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין. ואח"כ באי כלה ועם ראשי הפסוקים הרי יעקב. דאתמר ביה והאכלתיך נחלת יעקב אביך, מי שעוקר חפץ מרה"י ומניחו ברשות הרבים כאלו עוקר אילן החיים שהוא הברית ומניחו חוץ למקומה וגורם שתעקר נשמתו לרשות אחרת והוא טעם הגלות יסודו וזה החטא דומה לחטא בנשג"ז שבת חלקהו שי"ן ב"ת ופרושו שי"ן הם ג' אבות עם הבת שהיא מלכות וכתיב מקימי מעפר דל מדת מלכות שהיה דלה ועני