קיצור ראשית חכמה רצט

אור הנפש על הגוף ולא יהיה הגוף למסך מבדיל בינו לבין אלהיו, והיינו קניית המדות הנאמרות במאמר הזה עד מדת הקדושה שהיא להסיר מסך המבדיל מהנפש עד שתדבק בבורא ושאר המדות הנאמרות ענוה ויראה וחסידות כולם הם קשר שלשלת אחד שנשתלשו מהקדושה שהקדושה היא אב להם והענוה והשאר הם תולדות ממנה כי מי שיש לו קדושה מוכרח שיהיה לו ענוה ועין בשער הקדושה והענוה. מי שיזכה אל הענוה יזכה אל יראת חטא ומאליו נמשך לו כי כמו שהוא נשמר מהכעס כדי שלא תהא נשמתו מסתלקת ממנו ויגרום וחוטא אחד יאבד טובה הרבה שהרי אמר בפ' תצוה שאחר שחטא אדם בכעס הלואי שיתקדש מפני ששורה בגופו אל זר ואינו מסתלק בנקל ע"כ יהא ירא חטא מלפגום שום פגם אפי' חטא קטן כדי שלא יאבד מעלת נשמתו שהפגם יהיה לפעמים שתסתלק הנשמה הרוחנית הקדושה ולא תשוב עוד והיא אבידה שאינה חוזרת ויצטרך כמה הכנות עד שישוב לכמו שהיה והלואי שישוב

יראת חטא מביאה לידי וכו' כל מה שכווננו לבאר הברייתא הזאת הוא לבאר מדת החסידות כי היא קניית מדת האהבה כדכתיב אהבו את ה' כל חסידיו כי מי שהגיע למדרגה שיקרא חסיד הוא אוהב ורוח הקודש שורה עליו, והנה מדת החסידות בכלל הוא להיותו מתנהג עם בריותיו כדכתיב חפץ חסד הוא וכן נוצר חסד לאלפים ורב חסד וכיוצא הרבה ואחר שיהא האדם שלם ביראה שלא יחטא אפי' חטא קטן הוא ממעלה ממדת הדין ושירה עליו מדת החסד והטעם כי בהיות אדם חוטא אפי' מעט הנה בהכרח צריך מדת הדין עמו לטהרו ולייסרו מהפגם ההוא וכאשר נשלם הדין עליו אז החסד מקבלו וזה טעם שמיכאל מקרב נשמותיהן של צדיקים כי ימין הוא המקרב אחר שנטהרו הנשמות מנהר דינור והנה מדת החסד יש לה ענפים שצריך מי שירצה לזכות אליה לאחוז בענפים ונתבארו ענפי החסד ככתוב, המדה האחת