קיצור ראשית חכמה רצ

הכלים אל הכבשן כדי שיטהרו ויתלבנו וביציאתם מהכבשן הם חדשים גם האדם בהכנסו אל המקוה הוא כדי להכלל ולחזור הנשמה הפגומה והאיברים הפגומים ממקום שיצאו ושם מתעלמים כעובר המתעלם בבטן אמו שאין החיצוני שולט בו והוא שמור מכל פגע ומקרה וביציאת האדם בעצמו רוח חדשה מניצוץ הנשמה שחזרה אליו וראוי הוא שקודם שיכנס במקוה שיהרהר בתשובה על עונותיו ואם אפשר ג"כ שיתודה באופן שלא ישאר לחיצוני חלק בנשמה והדבר ברור כי כמו שלטהר טומאות סתם מקרי וזב וכיוצא צריך שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין המים, ג"כ לענין טהרת העון ההיא טומאה יותר רוחנית דבוקה בנשמה עד שתעשה בה פגם והחשיכה שצריך רחיצה להסירה בנתר ובורית ע"י המחשבה ולא יהיה דבר חוצץ מבפנים בנשמתו כי כבר פי' כי עיקר הטבילה לבע"ת הוא לטהר עצמו מעונותיו ולהחזיר לו הנשמה א"כ לזה צריך לשים בלבו לשוב מעונותיו מכל וכל ולא יהיה טובל ועדיין העונות מקצת בידו כי לא יועיל לו הטבילה לטהרת עונותיו כדפי' עד שיעזוב אותם עזיבה גמורה מכל וכל, וזהו ע"ד שיתבאר בענין התשובה שענין התפילה והבקשה על מחילת העון הוא שיתוקן בתחלה מעונותיו כל האפשר בידו ואח"כ יתפלל עליהם ולזה נכון שיתודה קודם שיכנס במקוה או לפחות בהרהור, ובספר החסידים כתבו שראוי לקבול ג' פעמים כנגד חטא עון ופשע ובהיות המקוה ממים קרים והוא מצטער יכוון במ"ש ז"ל כי עוה"ב אינו מושג אלא ע"י יסורין והטבילה היא ברמז עוה"ב ולכן צריך ביסורין ובקבלה עליו צד הקרירות שהוא הדין הנשפע בגבורה זוכה אל אור החיים טוב הצפון למעלה בעוה"ב וכן אתה מוצא שלא יכנסו הנשמות בג"ע עליון עד שיטבלו בנהר דינור, והזהיר לעשות הטבילה בזמנה בודאי לא תשיגהו שום היזק כי שומר מצוה לא ידע דבר רע אלא אם יהיה אנוס אם יעבור זמנה ונתרשל במצות בלי שום אונס אפשר שלא תגין המצוה עליו לינצל ממקרי הזמן ואם נתרשל מלעשותה