קיצור ראשית חכמה רסח

ולכל חד נחתא ליה מזונא כדקא יאות ליה למאן נחתא מזונא דאורייתא דאיהי מזונא דנשמתא למאן נחתא מזונא דגופא לכל חד כפום רעותיה: עוד ראוי שיחשוב כמה נסים עשה הקב"ה עמו ומכמה סכנות מיתה הצילו שהרי כמה חולים יגיעו לשערי מות ויתרפאו וכן כמה שעומדים עליהם לסטים ואינם הורגים אותם ולפעמים יעשה הקב"ה עמו נס ואינו מכיר בו, ומהדברים שצריך האדם לבחון בדעתו שהוא מהשגחת הקב"ה על האדם הוא ענין החלום כי בו יבחן האדם מעשיו כי כפי מעשיו כך יורו לו בחלום והדבר הזה נראה בחוש כי כפי מהות האדם צודקים חלומותיו. ולפעמים יראה מראות בעולם העליון וידבר עם המתים ויכירם ויגלו ענין ג"ע, וגיהנם כמו שאירע בזמננו כמה מעשים ולכן אז"ל שהאדם שיושב ז' ימים בלא חלום שנקרא רשע והטעם לפי שאין נשמתו עולה למעלה לכן לא יבא נו חלום שהוא נמשל לרוח הבהמה היורד למטה לארץ. עוד מהדברים שצריך אדם לבחון בשכלו הוא השגחת הש"י על ישראל בענין החכמה הנתונה ממנו ית' ליריאיו כמ"ש ז"ל הרואה חכמי ישראל מברך ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו וכבר נראו בצפת שבגליל העליון חכמים שהיו ראוי לברך עליהם ברכה זו והיו מכירים בחכמת הכרת הפרצוף לומר לאדם כל מה שעשה אם טוב ואם רע ואלו ודאי שלא זכו אל החכמה הזאת הנפלאה שהיא קרובה לרוח הקודש אלא מצד מעשיהם וחסידותם, עוד מסוג הבחינה זו היא חכמת הקבלה במעשה השמות הקדושים שפועלים כמה פעולות בשם ב"ן מ"ב ע"ב ועם היות שהאמת הוא שאין ראוי לכל אדם להשתמש בשמות הקדושים כי מי הוא ראוי להשתמש בשרביטו של מלך אלא מי שהוא קרוב אל המלך אבל ידענו בודאי בלי ספק שהיודע להשתמש והוא ראוי לכך שיפעול פעולות נוראות כמו שראיתי וכן שמעתי מפי מי שפעל בהם, עוד מענין הבחינה אשר יעורר האדם לדעת יוצרו ולעשות תורתו ומצותיו הוא בהבחנת ענין המות שאין המות