קיצור ראשית חכמה רסד

ישבע מהון אוהב כסף לא ישבע כסף ושנפשו קצרה עליו בשבתו יחידי אצל חברת בני אדם ובספורם יחפוץ וישמח לדבר ולשמוע דברים בטלים ושירדוף אחר הכבוד והשררה, צריך האדם שרוצה לעבוד הש"י מאהבה שיקדמו אליו ג' דברים, והם דבוקה תשוקה חפיצה: מציאות הדביקה הוא שידבק האדם נפשו וישם כל מגמת פניו לייחד השכינה ולפרוד ממנה כל הקליפות ובן להפריד מחשבתו מכל המחשבות הזרות כדפירש הרשב"י ע"ה בי בשעת היחוד צריך לייחד השכינה במחשבה בלי שום תערובות מוץ ותבן וזהו שאז"ל לא ישתה בכוס זה ויתן עינו בכוס אחר וזה נקרא בן תמורה גם כן צריך שלא יהיה כוונתו אלא השכינה ויחשוב בטנופי מחשבותיו שהם בחיצוניות שנמצא מפריד ח"ו אלא יתדבק בשכינה כראוי ויפריד כל השאר ממנה, ועוד כי האוהב שתי נשים אין אהבתן שלימה שהם צרות זו לזו, וכדי שתהיה אהבת האשה תקועה בבעלה יפה הוא כשתראה היא שאינו אוהב שום אשה בעולם אלא לה לבדה אז תכרות לו ברית אהבה שלימה, כן לא תקשר השכינה אהבתה באדם שהוא אוהב עניני העולם ולכן עיקר האהבה היא שלא יאהב האדם שום דבר בעולם יותר מאהבתו ית' ואהבתו ית' תהיה יתירה על אהבת אשתו ובניו ושאר דברי העולם כי מה שגורם לו לאדם להפקד מאהבת הקב"ה בעת עומדו בתפלה או בעת שהוא עוסק בתורה שיבואו לו מחשבות רעות וזרות הוא מפני שאינו תקוע באהבת הקב"ה אהבה יתירה על דברי העוה"ז והוא אוהב זה וזה והלואי שלא יאהב דברי העוה"ז יותר מאהבת הקב"ה וכיון שהקב"ה רואה שאין אהבתו בו כראוי והאדם עוזבו גם הקב"ה נעזב ונפרד ממנו ולכן צריך להפריד אהבת העוה"ז שהוא אהבת זרים ואהבת אשישי ענבים שכל אלו חיצוניות ובו תדבק ר"ל ב"ו שהוא עץ החיים תדבק אבל בתחלת הכניסה מוכרת היות הדביקות בה בענין בזאת יבא אהרן אל הקדש ופי' בזוהר שכל העושה מצוה או מתפלל או עסק בתורה בתחילה ישים