קיצור ראשית חכמה רנז

בו כל ימי חייו ואז"ל שלעולם היה ס"ת עמו ולכך היה מוזהר לו היראה, וכיון שא"א בס"ת שלא נצטוינו בו ראוי לקיים התפילין ולכך החכמים הראשונים היו זהירין בתפילין כל היום והנה בודאי המזכיר לאום היראה הוא עסק התורה שהרי אמר אין בור ירא חטא ומכאן תראה כמה חיוב מוטל עלינו לעסוק בתורה וממנה יתעורר יראת ה' שהיא נקראת יראת ה', וכל מציאות ס"ת ותפילין הוא להזכיר לעסק התורה בתמידות שנא' למען תהיה תורת ה' בפיך וגו': עוד צריך להיות מצוי בב"ה אם לתפילה ואם לעסק התורה אם אפשר שהבא לב"ה נקרא ירא את ה' שנא' מי בהם ירא ה' שומע בקול עבדו וגו' וזה נאמר על מי שרגיל לבא לב"ה ויום א' לא בא ועיין בזוהר בלק והטעם שנקרא ירא ה' הבא לב"ה מפני שב"ה הוא מקדש מעט שעליו נאמר ומקדשי תיראו ועוד מקום היראה מחמת הדין הוא בב"ה ששם שורה אש נוגה על ראשיהם של ישראל, צריך להתקרב לכל מי שהוא ירא ה' ולהתרחק ממי שאינו ירא את ה' ואפי' מלדבר עמו דרך חבר, עוד ביאר הנביא ישעיה ע"ה באומר ותהיה יראתם אותי מצות אנשים מלומדה נראה שצריך האדם לחקור ולידע באמיתות למי הוא עובד ולמי הוא ירא כענין מה שצוה דהע"ה לשלמה בנו דע את אלהי אביך ועבדהו והטעם כי העובד דרך מצות אנשים מלומדה פעם יעשה ופעם לא יעשה ואין לבו תקוע באמונה ואם יבא כותי או אחר כמוהו ויסתור לו אמונתו מכח ראיות וקשיות אפשר שינוצח אמנם העובד בידיעת לבו לא ינוצח בשום פנים והעונש העובד מצות אנשים מלומדה ביאר הנביא אח"כ באומרו לכן הנני יוסף להפליא העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו וגו'. צריך ג"כ ליזהר באמירת תפלתו וברכותיו שיהיו בכוונה שלא יהיה מצות אנשים מלומדה ואמר בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממנו ואמר בספר החסידים מעשה באדם אחד שמת לפני זמנו כמה שנים לאחר שנים הרבה נתגלה בחלום לאחד מקרוביו