קיצור ראשית חכמה רכא

שלמות כל האדם הא מעלות החכמה הב' והג' מעלות המעשה, בב' מצות ל"ת, הג' מעשה, והד' המעולה מכולם כשיהיו כולם על השלימות כי החכם היודע מעלות נפשו ושיעורה לא ימכרנה בהנאת שעה משל לשני בני אדם היו בידם שני מרגליות טובות זה שיודע מעלת המרגלית יצרנה כבבת עינו וזה שאינו יודע מעלתה יתננה על פת לחם וכן הבורים אינם מרגישים מעלת נפשם ולכן ישלחו עצמם אל העבירות אבל המשכיל הנלבב ביראת נפשו ישמרנה ותבא בלבו יראת שמים, החכמה בכח מתשת כח היצה"ר והנה מצד היראה יתחיל להתנוצץ בו כח האהבה כי היראה והאהבה שתים כא' קשורות יתלכדו ולא יתפרדו וגם מצד היותו כובש את יצרו יסתפק במעט ויטב בעיניו לתת מעשרו למי שהפקיד אצלו, והנה המטיב לאנשים בממונו כ"ש במתק לשונו, נמצא כי אלו הד' מעלות גוררת אחת לחברתה, ולפיכך זכו ב"ה שיקבע הלכה כמותם לפי שהיו נוחין ועלובין והיו משפילם עצמם כי אין השכינה שורה אלא על לב נשבר ונדכה. והעניים שהם מאנין תבירין דיליה הם כסאה כאומרו מרום וקדוש אשכון ואת דכה ושפל רוח וביארנו בשער התשובה כי כאשר הלבנה מתמלא ומתחדשת אותם שאחזו בה מתחדשים ועולים עמה והעושה הפך רוחו מתגאה עליו והשכינה מתרחקת ממנו ואז ג"כ הגדולה שהרמז לשכינה מצד הגדולה בורחים ממנו כי כאשר הקב"ה מתרצה באדם ושורה עליו נותן חנו בעיני הבריות שיכבדוהו ויגדלוהו אמנם כאשר אין הקב"ה עמו גם בני אדם מתרחקים ממנו ע"ד כל שרוח המקום נוחה הימנו וכו' ובזה יובנו כמה פסוקים ממשלי בענין הענוה הא' ולפני כבוד ענוה פי' קודם שישרה הכבוד העליון על האדם צריך שיהיה עניו וכן ושפל רוח יתמוך כבוד כי ע"י השפלות רוח נעשה כסא לשכינה והרבה אחרים כאלו, יש עוד כמה תנאים מלבד מה שאמרנו ואלו הם הכניעה בעניני עולמו כולם הנראה מהם והנסתר בדבוריו ובמעשהו ובתנועת איבריו וכוחם ולא יהיה תוכו בכל זה הפך ברו ולא