קיצור ראשית חכמה קצט

מזה אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו עכ"ל, עוד מעלה ז' שהעולם מתקיים ע"י כאז"ל אין העולם מתקיים אלא במי שבולם את פיו בשעת מריבה שנ' חולה ארץ על בלימה ופרש"י שבולם סוגר את פיו, עוד מעלה ח' ט' שיזכה לתורה ושיתגלה לו אליהו שאין התורה מתפרשת אלא למי שאינו קפדן ואין אליהו מתגלה אלא למי שאינו קפדן כדפי' במ' כלה רבתי וכן בפי' קנין תורה במשנת ר' מאיר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו' ואמר בסוף דבריו והוי צנוע וארך אפים ומוחל על עלבונו שהדברים האלו הם הצעה לקנית החכמה, צנוע כדכתיב ואת צנועים חכמה וארך אפים ומוחל על עלבונו שאם הוא כעוס תורתו משכחת ואחד מן הדברים שהתורה נקנית בהם היא האריך אפים בלב טוב כנ"ל שעל זה אמר שהע"ה ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת, וכתב ר' יוסף דמן עכו ששמע מפי ר"מ תלמידו של ה"ר יוסף גיקרטילי"א ששמע מפי בנו כי האיש אשר ידבנו לבו לתקן מדותיו וליישר דרכיו ומעשיו ולרדוף אחרי הענוה בתכלית השלימות להיות עלוב ולא יעלוב שומע חרפתו ולא ישיב מיד תשרה עליו השכינה ולא יצטרך ללמוד מב"ו כי רוח אלהים תלמדנו, עוד כתב במקום אחר ארז"ל מצאנו כתוב בספרי המקובלים אשר זכו אל דרך האמתי שאחד מהתיקונים הגדולים מתיקון אשר יש למבקש דעת את ה' הוא שיהיה מן העלובים ואפי' מאשתו ובני ביתו אשר לא ירא מהם ולא יתבייש והוא יהיה עולבן אף כי מבני אדם אשר לא מבני ביתו שיהיה עלוב ולא עולב ואם יצטרך לעלוב את בני ביתו להסירם מדרך המות אשר בה עוברים על רצונו של מקום ולהיישירם ולהדריכם בדרך החיים שהיא הדרך אשר בה עושים רצונו של מקום יעלוב בענין שלא יכעוס בלבו אבל תמיד יהיה שמח לבו ודבק בכל ע"כ: עוד בתנא דבי אליהו בפסוק לא נפלאת היא ממך ז"ל לעולם יהא אדם עניו בתורה וביראת שמים עם אביו ועם אמו ועם אשתו ועם בניו