קיצור ראשית חכמה קסו

הוא ג"כ לבטלה וכל ריק ובטלה הם החיצונים כאומרו שהם משתחוים להבל וריק נמצא שהשפע שהיא ראוי שתקבל אותו הגברת מקבלת אותו השפחה נמצא שפחה כי תירש גבירתה והגברת מקבלת המותר שהוא הדין הקשה מצד השמאל והיינו וסאיב ארעא ומי שידע סוד הזווג העליון ידע כמה חומר הענין הזה ויהיב חילא ותוקפא לרוח מסאבא ולכן מכ"מ כמו שהיה הפגם בשכינה לכך לא יקבל פני שכינה וכמו שהשליט על עצמו רוח הטומאה כן לא תכנס נפשו לפלטרין שהוא סוד הקדושה. ואמר בסוף המאמר ת"ח כד בר נש איסתאיב לא איתפקיד פירושו על דרך מה שפי' בגמרא מסכת ברכות אר"י כל המשביע עצמו מד"ת ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות שנא' ושבע ילין בל יפקד רע ורע נקרא המוציא ש"ז לבעלה והיינו דשלא יבא לידי קרי בלילה כשהיה שבע מד"ת כי ד"ת הם מרפא לחולי זה. וכוונה באומר כד בר נש איסתאיב וכו' שכל זמן שלא עשה תשובה מעון זה אינו נפקד בחלומו מעם הקב"ה לטוב ואדרבה כיון ששלטו עליו החיצונים הוא מחלקם ופוקדים אותו ברע ומטמאים אותו בקרי וז"ש ובכל זימנא איתפקד מההוא דאיתקרי רע לביש, ובפרט אם רוצה להכנס בחכמה הפנימית במקום הסוד והוא פגום במדת צדיק שהוא סוד הרי הוא נדחה משם ויטמאוהו להראות לו שאינו ראוי ליכנס לשם, חומר עון זה צא ולמד מדור המבול כי השחיתו זרעם בארץ העליונה ואין להם חלק לעוה"ב ולא יקומו לתחה"מ. ומי שבדור הזה יעשה כמעשיהם ולא יעשה תשובה אין לו חלק לעוה"ב וימחה שמו מן הארץ העליונה ואמר בס"ה א"ר יהודה לית לך חובא בעלמא דלא אית ליה תשובה בר מהאי ולית לך חובא דלא חמא אפי' שכינתא בר מהאי דכתיב לא יגורך רע ועם היות שאמר סתם דלא אית ליה תשובה צריכין אנו לתרץ ענין זה זה שהרי יש לנו שאין דבר שאין לו תשובה שהרי אפי' מנשה קבלו הקב"ה בתשובה א"כ ישתנה עון זה מהשאר ונ"ל לתרץ שהכוונה היא שאין הדבר תלוי בתשובה תתאה כשאר הפוגמים שתחלתה בשובם הוא