קיצור ראשית חכמה טז

דגזיל או עשק באורייתא ובמצות עשה ול"ת כאלו גזל שכינתא מדרעוי דקב"ה, וכן מסיטרא דיסוד חי עלמין איתקריאת מצות מילה מאן דגזל בברית ואפיק זרעא מיניה לרשו נוכראה כאלו אפיק מרשות היחוד לרשות הרבים וגרים למיהוי שכינתא נפקא מאתרהא דאיהי א"י דאיהי רשות היחיד והגלה אותה בין אומין דעלמא דאינון רה"ר ובג"ד ובפשעיכם שולחה אמכם וכו' ע"ש. הרי מוכח מהמאמר הזה שהמחויב בדבר ואינו עושהו נקרא גוזל והוא כענין עושק שכר שכיר שדומה לגזל, ועוד פי' הפסוק שפירש הרשב"י ע"ה על והשיב את הגזילה אנו יודעין מכאן מהות התשובה בין לעשה בין לל"ת שהרי אמרו כי המתרשל בין בעשה בין בל"ת בין בעסק התור' הכל הוא כאילו גזיל שכינת' מדרעוי דקב"ה וא"כ לעולם התשוב' היא להשיב השכינה לקב"ה בין דרעוי דהיינו עם היראה והאהבה, עונש העבירות ישתנה לפי ענין העבירות בין עשה לל"ת כמו שיתבאר בענין ד' חלוקי כפרה כמו שלא ישתוה בענין הגזל כי יש גוזל פרוטה ויש גוזל מנה מאתים לכן ג"כ לא ישתוה הגוזל אשת המלך מבין זרועי המלך למגלה אותה חוץ מביתה חוץ מהיכלה או מגלת אותה בין א"ה וזהו ענין תשובת המשקל כי צריך שישקול הפגם כמה היה וכך יצטער. וצריך לדעת עוד בענין התשוב' כי בכל המקומות שפי' בשער היראה שפגם העון בכלם צריך תשובה פירשנו בכלל שהפגם מגיע באצילו' ומגיע בכסא פוגם במלאכי' פוגם בעולם פוגם בגופא דאוריית' עביד ביה רשימין וכל קדישין ושכינתא מסתלקת ממנו וכן נשמתו הקדושה מסתלקת ממנו ובפרט בענין הכעס כי בהסתלק הנשמ' מסתלק השכינה ג"כ כי הנשמ' חלק ממנה כדפי' בתקונים (תקון ס"ב דף צ"ו) ומשם נראה כי בפגום האדם דיוקן נשמתו פוגם ממש בשכינה שממנה נברא צלם דיוקן הנשמה והנשמה והשכינה שניהם כאחד מסולקין ממנו ואז שולטין בו החצונים, ופי' הרשב"י ע"ה בפ' נשא (דף קכ"ב קכ"ג) כי בשרות על האדם רוח הטומא' אז נקרא מת וזהו רשעים בחייהם קרוים מתים כי כמו שיש דיוקן הקדושה