קיצור ראשית חכמה קנא

ר' יוסא לא אתקין סעודתא בכל יומא עד דבעי בעותיה קמיה דקב"ה אחר לא נתקין סעודתא עד די אתיהב מבי מלכא לבתר דבעי בעותי קמיה קב"ה הוו מחכה שעתא חדא ואמר הא עדן דתתיהב מבי מלכא מכאן ולהלאה אתקינו סעודתא ודא הוא אורחא דאינון דחלי קב"ה דחלי חטאה עכ"ל וע"י התפלה שהיו מתפללים על מזונם הנשפע הי' דק ורוחני והיינו אומר הא עדן דתתיהב מבי מלכא שהיה השכינה שקבלה כבר השפע העליון מזון ת"ח להשפיעו להם משא"כ לשאר העם יש ד' מיני מזונות נשפעים מלמעלה, הא' מזון כלל העם משמים וארץ הכוונה שמזונם מוכן להם ואכלם די ספוקם בכל עת שצריכים, הב' מזון העניים ממדת צדק, הג' מזון החולים ממדה הנקראת שמים שנ' האלהים יסעדנו על ערש דוי, הד' מזון ת"ח מצד החכמה כל א' כפי הכנה הזדככות גופו ונפשו כך יושפע וישרה עליו הרוחניות העליון, והנה העניים מזונם ממדת צדק מפני שהם מאנין תבירין דיליה ולבם נשבר ונדכה כך מזונם יותר דק מפני שאין מזונם נמצא ומוכן להם בכל עת שירצו לכן יושפע להם שפע ממדת צדק שיתברך מזונם ויהיה להם קיום עד שעה שיזדמן להם המזון, והחולים שאינם אוכלים פת כלל ולפעמים לא ישתו אפי' משקה ומזונם הוא הצטמקות חלב והדם שבהם מזונם יותר רוחני ומצד המדה העליונה הנזכרת יושפע קיום לנפשם, ות"ח העוסקים בתורה מזונם הכל הוא מזון לנפשם פי' היא שהשכינה משפעת להם מזונה מהחכמה והלחם הזה הוא גשמי שהוא לחם מזונם שע"י יסתפק גופם אבל יש בלחם ההוא הרוחניות עליון שסעודה א' ממנו יספיק לתת קיום לגוף ג' ימים ויש בו רוחניות להשכלת התורה וסודותיה ומבואר בזוהר פ' לך לך (דף צ"ד) כי אפי' ריחי חקלא היו מאירים להם סודות התורה והטעם כי ע"י עסק התורה שהיו עוסקים במקום ההוא היה הקב"ה מוריד שפע רוחני בעשבים ההם וע"י כך היו משכילין בחכמה וזה הדרך במזון ת"ח יושפע בלחם ההוא או בשאר המזונות שפע