קיצור ראשית חכמה קנ

הלחם והברכה לכל פרי וללחם הוא להשפיע עליו רוחניות מהשם הגדול יתברך המהווה הכל והוא הנותן נשמה וקיום לכל הנבראים והוא ברא הלחם הזה על כל הקשור בשם הנז' שאין שום נברא אלא ע"י עלת כל הממציא הכל, וע"י הברכה והזכרת השם אנו מעוררים השפע העליון על הלחם ההוא או על הפרי כמו על תחלת בריאתו ע"י השם נמצא שכוון באכילתו שהנפש תהנה מרוחניות השם הגדול שנתלבש בפרי ההוא נמצא שיש בו חלק חיים בסוד ואתה מחיה את כולם וכן המים שנקראים מים חיים עד"ז הוא סודם ע"י הברכה שאנו מברכים עליהם והאוכל אכילתו בדרך זה נקרא צדיק חי והוא דבק בחיים העליונים ומזכך האכילה לתת חלק לנפש והם ב' בחינות א' בערך המזון עצמו שהוא קדוש והשני בערך השלחן וצריך לתת מהתמצית לאותו החלק ולא מזון רק מים שהוא רוחץ שהוא זוהמא שאינה מעיקר המזון שבשלחן כי שולחן הוא שולחן אשר לפני ה' ואין ראוי לתת ממנה לכלבים הנקראים קיא צואה הרי אפי' הקיא צואה חוץ ממנו כ"ש במעוי שהרי בקרבו קדש שהיא הנפש הקדושה והיא חלק ממנו יתברך והיא נהנית מן המזון ואין ראוי שתהנה שם הקליפה א"כ מוכרח האדם לאכול כדי לתת חלק רוחני לנפשו שתהיה דבקה ושתהנה מזיו השכינה ע"י הדרכים שאמרנו בו כפי התקדשו ואחיזת נשמתו למעלה כך ירד הרוחניות יותר דק מלמעלה באכילתו כמבואר בזוהר פ' בשלח (דף ס"א)

מה שמצינו בכ"מ שר' אליעזר בר' שמעון היה אוכל ס' מיני מאכל כשהיה חולה צריך שתדע כי גם מהמזון הוא גס ועב השפע הנשפע מלמעלה הוא כפי הכנת האוכליה כי אם הוא גם הארך נשפע שפע גס ועב שהוא קיום הגוף ולת"ח נשפע מלמעלה שפע דק לקיום הנפש וזש"ה צדיק אוכל לשובע נפשו פי' שהצדיק באכילתו אינו מכוון לבריאות גופו ושיהיה חזק אלא לשובע נפשו כדי לתת קיום לנפשו שהשפע העליון נשפע במאכל ההוא וע"י כך נפשו שבעה. צריך להתפלל על מזונו קודם שיאכל כמ"ש בזוהר