קיצור ראשית חכמה קלד

בין עתיד והנשבע לשקר דומה כמו שמכחיש את אמרת ה', וכ"כ מורגלים בני אדם בדבר זה שעוברים עליו קצתם מאה פעמים ביום בלי שום הנאה שמקבלים ולפי שאין בני אדם בקיאים בחומר השבועה יבאו לסמוך עיניהם ולישבע לשקר ע"כ התקינו רז"ל שבכל זמן יודיעו לנשבע חומר השבועה ודינה בל' שיבינהו ואומר לו הוי יודע שכל העולם כלו נזדעזעה בשעה שאמר הקב"ה לא תשא וגו' וכל העבירות לפרעון ממנו וכאן ממנו וממשפחתו שנא' אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ועוד כל שאר העבירות נפרעים ממנו ואם יש לו זכות תולין לו ב' ג' דורות וכאן נפרעין לאלתר שנ' הוצאתיה נאם ה' ובאה אל בית הגנב הוצאתיה לאלתר ובאה אל בית הגנב זה שגונב דעת חבירו שאין לו ממון אצלו וטוענו ומשביעו ואל הנשבע בשמי לשקר כמשמעו ולנה בתוך ביתו וכלה את עציו ואת אבניו וכו' הא למדת דברים שאין אש ומים מכלה אותם שבועות שוא מכלה אותם והוקש לחלול ה' כמ"ש חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא ועל חלול ה' כמו שאסור לישבע בשם המיוחד כן אסור לישבע כא' מן הכנוים שנא' לא תשבעו בשמי לשקר בשמי שיש לי. בס"ה פ' יתרו בתיקונים האריכו בעונש הנשבע לשקר, בעון זה בניו של אדם מתים (דף קי"ז) וכתב חכם אחד בחומר השבועה במצוה לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא ז"ל שהנשבע לשקר קוצץ ומפריד החתן מעל הכלה וזהו לא תשא ולא תגביה את ה' מעל אלהיך ומפני שנשבע לשקר פגם במדה זו השביעית לכך עונשו חמור כ"כ וכלתה את עציו ואת אבניו וכו' ולכך סמיך ליה זכור את יום השבת לקדשו שהשבת הוא הזכר וצריך לקדשו ולא להפריד ח"ו. עוד שמעתי מהמקובלים שבפסוק לא תשא יש י"ז תיבות כמנין טוב וכמנין ידו"ד במ"ק וכענין תורה וכמנין שבעה לרמוז שהנשבע לשקר נעקר מטוב עוה"ב ומן השאר האמוראים ומן השביעית הרמוזים בשבועה ששבע' חסר כתיב ונקוד שבועה הרי ס"ו כמנין אדנ"י והכולל, בכלל ענין השבועה צריך ליזהר