קיצור ראשית חכמה קג

עבר היא התפלה הנקראת עבודה כמ"ש איזוהי עבודה שבלב וכו' ובכללה לעבוד להקב"ה בכל מיני עבודה שהם המצות כעבד העובד לרבו מפני שהוא מצווה לעבדו ומתנאי העבד הוא ליזהר שלא יעשה שום דבר הפך רצון רבו וזהו בחינת ל"ת והבחינה הב' בעבד הוא עסק התורה ובכל א' מאלו צריך לשתף בחינת בן ועבד שישראל נקראו בנים ועבדים בענין התפלה צריך להיות עבד ובן עבד לתקן מה שנוגע משכינה ולמטה בעולמות התחתונים וליחד באצילות שמשם נקראו בנים והיודע מ"ש רשב"י ובהיכלות פקודי בברכות ק"ש ובתפלה י"ח יראה שהכל נעשה כא' עבד ובן בעסק התורה אמר שכאשר שאדם אינו יודע ומכיר את קונו אלא לפי הפשט נקרא עבד מסטרא דמטטרו"ן וכאשר הוא בן הוא שיודע בסתרי תורה שהם באצילות כבן המחפש בגנזי אביו נקרא בן, ובר"מ פ' משפטים דף קט"ו פי' הדברים טעם היות העוסק שיקרא עבד ע"ש שהוא בשית סדרי משנה שהם מטטרו"ן ואמר עוד לקמי' ב' פרטים שהאדם נקרא בהם עבד הא' בתפילין דאיהו עבד דיליה בעול תפילין ובחינה ב' בתפלה כשז"ל ג' ראשונות דומה לעבד וכו', והנה לכל הבחינות האלה רמז הכתוב באומר ו' ימים תעבוד שכאשר יתוקנו הימים בבחינות אלו יהיה כסא לקבל אור שבת. ראוי לדעת עתה היכן נרמז בכתוב בחינות שאמר הרשב"י שצריך האדם לעולם להיות עבד ובן כאחת אם בתפלה אם בתורה וי"ל שנרמז בכתוב זכור את יום השבת לקדשו ו' ימים ונודע כי יום שבת שהוא אור האצילות היא בחי' בן ולעולם צריך לזכור בחי' בן שהוא יום שבת אפילו בו' ימים שהיא סוד עבד מלבד יום שבת שכולו לה' אלהיך ואין תפלת יום שבת כתפלת ימי חול ואין עסק התורה ביום שבת כעסקה בימי חול שבימי החול יכוון בו' סדרי משנה במטטרו"ן וביום השבת יכוון אותם בו' קצוות באצילות ששם מקורם, וכל הקדושות הנהוגות ביום שבת שהם קדושת המחשבה קדושת הדבור והענוה חייב להתנהג בהם בימי החול כדי שכאשר יבא השבת יוכל לקבל