קיצור מחברת הקודש תיז

הספרים, גם היה מורי זלה"ה סובב עמהם ומרנן ומרקד בשמחה גדולה וכן אם נתאחרו בבה"כ אחרת היה עושה כנ"ל

עוד מהרח"ו ז"ל. שער שמיני עצרת כבר נתבאר כי אז הוא הזיווג עצמו וניתנין אליה הג' דמ"נ שלה לסוד זיווג ע"י ז"א עצמו ואח"כ בעת הזיווג ניתן בה טיפה זרעית. ונלע"ד כי בשמיני עצרת ניתן לה גבו' לבד ק גבורת גשמים משיב הרוח ומוריד הגשם מרים ביום זה ואח"כ בפסח ניתן לה בחי' חסדים לכן פסח הוא בחסד. אך מ"ש כתוב הוא זה כי הלא ראוי לומר בה משיב הרוח וכו' כי אז הוא הזיווג והורדת טיפת זרע וכל טיפה תחלה בשרשה במוח נקרא אור ובהכנסה ברחם נוקבא נקרא מים וז"ש מוריד הגשם ואח"כ רקיע אחר שנגמר הולד כנודע בזוהר תרומה. אמנם מים אלו באים מלובשים עם החותם דנוקבא אשר הם סוד הצללים לכן גשמים גי' ג' מילואי אהי"ה סוד החותם כמ"ש למעלה. והנה שמיני עצרת מלשון כי עצר עצר ה' והענין כי זיווג דישראל ורחל הוא בליל זה והיא מקבלת הזרע ואינה מפלת אותו ח"ו רק עוצרת וקולטת את הזרע ומה שמפלת משם הוא שורש הנפילים שהיו בארץ בימים ההם כי הפילם המל' ולכן היו משחיתים זרעם לבטלה דוגמתם שבאו מהשחתת הזרע שלא נקלט. וטעם הדבר לפי שידוע לפניו ית"ש שאין בהם תועלת והם דינים קשים לכן הפילם. ונחזור לענין כי עתה עוצרת הזרע לכן נקראת עצרת אמנם קליטת הזרע היא בג' ימים כי הרי אם תפלוט ביום ג' היא טהורה כמשארז"ל כי אז כבר היא מוסרחת ואינה ראויה. והנה ג' ימים אלו הם סוד ג' מדות חג"ת שמהם מקבלת המל' טיפה עליונה כנודע כי אלו הם ג' בני נח היוצאים מן התיבה ונגד ג' מראות דקשת כנודע. והנה נגד ג' בחינות אלו צריפה ג' ימי הקליטה לקלוט ג' בחינות אלו. והסוד כי הטיפה של זרע הוא חסדים חסד גי' ע"ב שהוא ג"פ כ"ד ונגדם ג' ימי הקליטה להצטייר ע"ב זה ושם ע"ב זה הוא בציור והוא שיש בו כ"ד עיינין וג"פ כ"ד הם ע"ב וא' בחסד וא' בגבורה וא' בדעת הם ג' הויו"ת של כ"ד עיינין וכולם בחינת חסד שהוא בגימט' ע"ב והבן זה

ליל ש"ת אסור בזיווג כי אין המטרוניתא מזדוגת עד הבוקר במוסף ואיך יזדווג אדם ואע"פ שבשאר הימים שבין י"ה לש"ע יש זיווג הוא זיווג אחר דלאה אך עתה בש"ע אין זיווג רק לרחל ואינו רק במוסף לכן אומרים אז משיב הרוח ומוריד הגשם כי אז יורד הגשם לכן בלילה הזאת אסור בזיווג כי זיווג זה אינו אלא בבוקר במוסף וכן אסור בליל א' דפסח כי באלו ב' לילות נעשה זיווג שלא ע"י לכן אסור לנו בזיווג אך במוסף אז נעשה זיווג עליון על ידינו כמ"ש

סוד אסרו חג. פירוש אסרו חג ר"ל התקשרו והחזקו אותו זיווג הנעשה בחג. אך בהכנס יום ג' מקצת היום ככולו וכבר נקשר. ואין לעשות שמחה יום ג' רק יום שני שהוא אסרו חג. והנה כל ששה חדשים של חורף עד יום ז' דפסח היא מעוברת מזיווג זה ויולדת אז בסוד קריעת ים סוף מעיבור זה. אך שאר עיבורים דאמצע חורף אין מתעכבים כל כך ואפשר כי ביום של עיבור היא יולדת אך עיבור זה נמשך עד אז כנלע"ד ששמעתי ממורי זללה"ה

אסרו חג גימטריא ב"ן ברבוע: שער הגלות והמטר

מהרח"ו לבאר סוד המיתה והגלות והמטר. הענין שאם לא חטא האדה"ר שאכל מעץ הדעת טוב ורע שהיה מעורב והיה הזיווג העליון עושה בליל שבת מתפרד הטוב מהרע לגמרי והיה הטוב מתפרד למעלה והרע יורד למטה. וכיון שחטא נשארו מעורבים ונפלו מהניצוצות הקדושות בתוך הקליפות. הנה כל מעשה המצות אשר נעשה כל ימי חיינו וגם המיתה הכל לצורך הבירורין הללו. ואחר שיושלמו כל הבירורין אז יבא משיח במהרה בימינו אמן. וזהו ענין המטר שיורד מלמעלה וגורם להוציא את הצמחים כי מי נתן אותם הצמחים שיוצאים מן העפר העכור הזה אלא הם ניצוצות קדושה