קיצור מחברת הקודש שצט

שלשים יום להחזיר תלמודם וז"ש והכינו את אשר יביאו. והיה משנה ר"ל בעוה"ז היו עוסקים פעם אחד ובעולם הנשמות יהיה פעם שנית. וג"כ לשון משנה שגורה בפיהם וזה על אשר ילקטו יום יום שעסק התורה בעוה"ז שאין אנו משיגים סודה כמי שמלקט שבלים א' א' בטורח הרבה אבל בעולם ההוא יהיה משנה כמה וכמה פעמים יותר שילמדו אותה בסודה היטב על אשר היו מלקטים בעוה"ז שהוא יום ליום הגדול של מעלה. ויעשו כן בני ישראל וילקטו בעוה"ז צידה לדרכם המרבה והממעיט איש לפי אכלו לקטו. א' המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. איש לפי אכלו לקטו כל אחד מה שהשיג שכלו. ויאמר משה איש אל יותר ממנו עד הבוקר. ר"ל לא יניח מללמוד בעוה"ז ויאמר בעולם ההוא שהוא בוקר ילמוד אותו אלא יטריח בעולם הזה כפי יכולתו. ומה שלא השיג ילמדו אותו בעוה"ב. ולא שמעו אל משה ויותירו ממנו עד בוקר וירם תולעים ויבאש ויקצוף עליהם משה. ר"ל מי שלא שמע אל משה והניח מללמוד בעוה"ז באומרו כי בעולם ההוא ילמוד ושם יצמח המזון שלהם שהיא התורה ויבאש בתולעים שאין יכולין לטעום אותו ונשארים מתי רעב. ויקצוף עליהם משה ומקצפין עליו מלמעלה ואומרים להם למה אתם באים ולא הבאתם עמכם מזון. לכן חזרו לעולם ההוא להרויח אותו. שבכאן אין נותנים בחנם. כי מי שלא טרח בע"ש לא יאכל בשבת. לכן וילקטו אותו בבוקר בבוקר איש לפי אכלו כפי מה שהשיג ויהי ביום הששי שהוא קרוב ליום המיתה ולקטו לחם משנה מי שעסק בתורה בכל יום לסוף הימים לקטו אותם היא התורה שהיא המזון משנה. ויאמר הוא אשר דיבר ה' שבתון שבת קודש לה' מחר אשר תאפו אפו וגו' כלומר עשו הכנה ותחזרו אותה כמה פעמים עד שיהא שגורה בפיכם שהוא הכנה כמו שהאוכל ע"י בישול ואפיה היא מזומנת לאכילה וכשתעשו השתדלות זה אז כל העודף הניחו לכם למשמרת עד הבוקר מה שנשאר לכם באונס שלא למדתם בעוה"ז הניחו אותו למשמרת עמכם עד הבוקר שהוא עוה"ב והקב"ה ילמוד אותם אתכם לפי שלא עליך לגמור המלאכה ע"י אונס. ואזי כשהולכים בעולם ההוא ויניחו אותו עד הבוקר בתנאי שאמרנו ולא הבאיש ורמה לא היתה בו ומוצאים מזונם צח כשלג וניזונו ממנו ונבלע באיברים ואז א"ל הקב"ה אכלו היום כי שבת היום לה' שהיא מנוחה. היום לא תמצאוהו בשדה של תפוחים שהוא ג"ע מזון אם אתם לא תביאו מזון. ואחר זה כשהולכת הנשמה לג"ע של מעלה שהוא סיני יקבל התורה מפי הקב"ה שהוא המדרגה היותר מעולה ואז ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין שהוא ג"ע דלמטה ואות יו"ד להשלים סיני הוא להעלות למדרגה העליונה לגן עדן של מעלה. וקודם שיעלו למעלה יש גם כן למעלה גיהנם יתר דק דנהר דינור לשרוף עונות הדקים כחוט השערה של צדיקים שהעונות הקשים כבר נתקנו בגיהנם של מטה אבל גיהנם זה נקרא רפידים על שלא עשו המצות בחשק ואהבה ועשו אותם ברפיון ידים בלי רצון המצוה עצמו. וכבר נכנסתם בג"ע של מטה אבל לכנוס בג"ע של מעלה צריך שתהיה המצוה מאהבה ובחפץ גדול. ועל הדקות ההוא מקבל עונש בגיהנם של מעלה הוא עמלק תחת מדרגה עליונה מהטומאה והאש הדק שתמיד עושה מלחמה עם ישראל הוא עמלק והוא הגיהנם. וילחם עם ישראל ברפידים בסיבת רפידים. אשר רך בדרך באותו דרך רחוק לעלות למעלה. ואתה עיף ויגע לז ירא אלהים בסיבת עשיית המצוה ברפיון ולא ביראה לכן עלה אל ראש הגבעה שהוא למעלה להצילם מיד עמלק כי תמיד יושב למעלה כי הוא מצד הכלב שאפילו דוד המלך ע"ה היה מפחד ממנו ואמר הצילה מחרב נפשי למטה שהוא הנפש. ולמעלה מיד כלב יחידתי היא הנשמה שהיא יחידה לכן הפלשתי שהוא מזרע עמלק אמר לדוד הכלב אנכי. לכן הלך להרגו ויקח ה' חלוקי אבנים. וענין ה' אבנים אלו מנחל הוא ו' של שם שהוא בא למלאות ה' אחרונה.