קיצור מחברת הקודש שצו
Kitzur Machberet haKodesh 396 · קיצור מחברת הקודש · free full Hebrew text
Open in the reader →היינו ביום מיתה עצמה שבתון וגו' ואז ולקחתם לכם ביום הראשון לכם משלכם. כי קודם לכן שבא הנשמה לעוה"ז לא היתה אוכלת משלה אלא משלחן אביה אבל אחר בואה לעוה"ז וסגלה מצות ומע"ט אז תאכלו משלכם. ביום הראשון פרי עץ הדר היינו ברית קודש ששמר אותו בטהרה ולא היה בו חזזית וגם שעסק בפריה ורביה לכן אתרוג היבש פסול ושכרו תאכל שם. והזכיר ג' פ' סוכות נגד ג' חופות שיש להם בג"ע. א' לנשמה א' לרוח א' לנפש. והנה גוג ומגוג גי' ע' נגד כל ע' אומות כי אז ימלוך גוג ומגוג על ע' אומות וכולם יבואו על ישראל וכשיגאלו ישראל מידם אז יהיה הושענא רבא כי עתה כשנגאלו מבבל גלו למדי ואחר כך ליון כו' ואז יהיה גאולה בהחלט, וכן ענין ז' ימי החג הם נגד ע' שרים ובכל יום ניצולים מיד שר אחד שהוא כולל עשרה וכן בכל יום ויום ניצולים מיד זה ונופלים ביד אחר ויום ז' ניצולים מיד כולם, לכן הוא יום הושענא רבא. והואיל כי נמשלו למים שע"כ היה ניסוך המים בחג לכן אין שואלין מים עד שיעברו כל ז' ימים שלא יתנו מים בעוד שהם שולטין שיהיו מים הזידונים וכבר אמרו רז"ל טעם אחר מפני שהגשמים אינם סימן טוב בחג כי דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושופך קיתון על פניו והרי אנחנו עבדים ואין מוזגין כוס אלא על ניסוך המים נאמר. לכן לולב עולה ס"ח מנין חיים וד' אותיות הרי ע"ב וכן הדס ע"ה עולה ע"ב נגד ע' שרים השולטים בחג שהם נאחזים בב"ד עליון שהם ע' דיינין וב' סופרים א' כותב זכות וא' חוב. והנה ז' ימי החג הם נגד ע' שרים דאו"ה כי ז' כלולים מעשר הרי ע' לכן היו מקריבים שבעים פרים בחג וכן ניסוך המים היה נגדם ולא היה ניסוך המים אלא בו"ז. וז"ס מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה שבין ישראל לאביהם שבשמים ואף שזה נראה כעין ע"ז וכן ענין שעיר המשתלח לעזאזל ביוה"כ. מ"מ כיון שהוא גזירתו של מקום עלינו אנו מקיימים אותה מצוה. ויום גד"ה לא היה ניסוך המים שאם היה ניסוך המים בהם לא היו יכולין להרע לנו כלל. וז"ס שרים רדפוני חנם. ר"ל אם שרים רדפוני הוא חנם בלי ניסוך המים ור"ת שלישי רביעי חמישי. וס"ת מי"ם. ונלע"ד שגם אותיות אמצעיות של שרים רדפוני חנם גימ' ת' מאות איש עמו שהוא ס"מ שהביא עמו ת' שרים גדולים שברקיע לרדוף אחר יעקב שהם ישראל ולפי שימים אלו הם נגד השרים הע' לכן צותה התורה ליקח לחלקנו פרי עץ הדר זה הקב"ה שהוא דר תמיד לעולם ועד כי השרים מתבטלים והולכים כשנפלה בבל נפל שרה עמה ונתבטל וכן כל השאר אבל ית"ש קיים לעלם ולעלמי עלמין לכן אמר את זה תקחו לכם. וכן כפת הוא הקב"ה שהוא אחד יחיד ומיוחד כמו התמר שאין לו ענפים הרבה כשאר אילנות אלא ענף אחד וכן השרים הם רבים והוא ית"ש א' ושמו א'. וענף עץ עבות זה הקב"ה שהוא כולל חסד דין רחמים. הדס משולש נגד ג' אבות אברהם חסד לבד יצחק גבורה לבד יעקב רחמים וזה לא ימצא לעולם מי שיהיה בו ג' הפכים הללו ברגע אחד אלא אלהינו ית"ש. וכן ערבי נחל זה הקב"ה שאינו נגדל אלא על המים כן אלהינו ית"ש משתעשע עם התורה. שנמשלה למים, דבר אחר שרים רדפוני חנם אף ע"פ ששרים רדפוני אחרי בפועל הוא חנם בעיני ואיני חושש להם, ומדברך פחד לבי אף שאינו מעשה אלא דיבור לבד להיות דבור שלך פחד לבי ע"ד יגורו עלי עזים ואיני חושש אף שיהיו רבים ולא פשעי וגו' אך ה' הוא אחד והבן זה
טעם שנקרא שבת הגדול. להיות כי פרעה היה גדול המלכות ותחתיו ע' שרים לע' אומות והוא הראש שצר לישראל לכן לקח לחלקו במזלות טלה ראש המזלות והוא היה בכור ג"כ והקב"ה כדי להראות גבורתו וכוחו לא הראוה כי אם בהבליג שד על ע"ז חלש על גבור, ישראל שהם בחלק שבתא"י המורה על שבי ועוני, השליט על פרעה וטלה אלהיו שהוא מזל טלה שהיה בהיות מול טלה בתוקף ממשלתו בחודש ניסן