קיצור מחברת הקודש שפא

ויש ימין ושמאל והמים מבדילין הקליפה משם ומגבירים החסדים. גם אזוב טוב להניח על השלחן מפני שהוא מבריח כל מיני מזיקין ובפרט זאת הקליפה שכן אזוב גימטריא י"ה ע"ה וגם הזמנה לזימון מברחת אותם, אחר נטילת מים אחרונים יאמר מזמור אלהים יחננו ואח"כ יאמר אברכה את ה' בכל עת בסוד הנזכר בזוהר כי ס"א קיימא על פתורא ונקרא כל עת. וצריך לומר הב לן ונברך וזהו אברכה כו'. אח"כ יאמר סוף דבר הכל נשמע וגו' ופסוק ואנחנו נברך גו' ונוטל הכוס בימינו ואח"כ אומר זה הפסוק וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'. תיבות אלו לבד ואח"כ בה"מ. ואמר לי מורי ז"ל כי מלשון הינוקא דפ' בלק משמע שיאחז הכוס בב' ידיו עד שמתחיל ברכה שניה ואז אתיישב כוס על תיקוניה בימיניה. אך הוא לא נהג כן אלא אחזו בב' ידיו והיה אוחז כך עד שהשלים לומר המזמור והפסוקים הנ"ל ואחר כך היה מיישב הכוס על ה' אצבעות יד ימין על גביהם ממש. וסימנך ואתן הכוס על כף פרעה ר"ל שהכף היא גלוי' בפישוט ה' אצבעו'. ובאמרך בה"מ אם יש ג' אנשים תברך זימון על הכוס של יין. ויתן עיניו בכוס באומרו כל הברכה. ואם אין יין יברך זימון בלתי יין וכשמברך בה"מ ישים שתי ידיו זו ע"ג זו נגד החזה יד ימין על יד שמאל ויעצום עיניו עד שיגמור כל הברכה וכן יעשה ביחידי ג"כ וכשיאמר הברכה צריך להיות הכוס נגד החזה ע"ש הסוד

גם צריך ליזהר שלא להפסיק בין מים אחרונים לבה"מ שפעם אחד הייתי לפני מורי ז"ל ובא חכם אחד וסיפר לו כי זה כמה ימים שהיה לו כאב בכתף שלו. והשיב לו מורי כי כאב זה בא לו על שעבר על מה שאמרו רז"ל תיכף לנטילה ברכה. הכוונה על נטילת מים אחרונים שתיכף צריך לברך בה"מ והוא קרא פרק א' של משניות בנתיים לכן בא לו כאב בכתף על שעבר על תיכף דרז"ל שהוא אותיות כתף. מורי ז"ל היה נזהר שלא לדבר בשבת רק בלשון הקדש וכשהיה אומר איזה דרוש לחברים פעמים היה מפרשו בלע"ז כדי שיבינו וגם ביו"ט לא דיבר אלא בלה"ק כמו בשבת. וגם היה נזהר שלא לדבר דברי חול בשבת אפילו בלה"ק מפני ששני מלאכים אומרים ווי לפלוני אשר מזכיר שיחה בטלה בשבת. וטוב ללמד קבלה בשבת כמו שהיו נוהגים הקדמונים ואסמכוהו אקרא השתחוו לה' בהדרת קדש ר"ת למפרע קבלה

צריך לכבד את השבת וזהו כבודו שלא לדבר בו דברי חול והטעם לפי שהשבת נקרא קודש שנאמר ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם וכשמדבר בו דברי תורה או תפלה או שאר עניני קדושה ימשיך עליו קדושה על קדושתה ומתקדש יותר ונמצא הקדושה שולטת בעולם ונפתח מקור הקדושה שהיא יו"ד ומתקדש פותח את ידיך א"ת ידיך אלא יודי"ך ואם ח"ו יעסוק בדבר חול מעורר כוחות החיצונים ובאים ונוחים בעולם ומפרישי' המלך מן המלכה. ושמירת שבת תלוי בג' אברים ברגלים שלא לילך ולצאת חוץ לתחום, בידים שלא לעשות מלאכה. בפה שלא לדבר דברי חול. והשומר שבת ואינו מדבר כלל הקב"ה משפיע עליו חכמה נפלאה עד שיתמהו ממנו מדה כנגד מדה. וידבק ביו"ד הנקרא קודש והיא חכמה היא תשפיע לך חכמה וזהו האמנם אלם צדק תדברון אם תעשה עצמך אלם תזכה לדבר צדק. ועיין בזוהר בשלח ותמצא בו דבר טוב. ועיין בתיקונים בראשית ירא שבת ובזוהר בראשית ותבין מאד

בשחרית שבת תטבול. הנה כמו שיש הפרש בין קדושת שבת לחול ולכן צריך לטבול בע"ש כך יש הפרש בין קדושת ליל שבת בין קדושת יום שבת ולכן צריך טבילה אחרת

מהרח"ו ז"ל היושב בתענית בשבת הנה ההוא רוחא קדישא דמתהני מסעודת שבת הנה חסר ממנה עונג שבת וגם יש מלאך ממונה על מי שמתענה בשבת ונקרא סנגרי"א ועולה לפני המקום ית"ש וצועק על האיש ההוא ואז נענש בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמנם במקום שהתירו לו