כתבי קודש מו

עיניו מ"מ קנה הכפל כיון ששילם אבל בהריני משלם כה"ג לא קנה הכפל דהיכי דכל הנאה שלו בדיבור לא מקנה לי' כפילא

ועד"ז ישבתי מה שיש לדקדק בש"ס דמבעיא שלמו בניו מאי מי מצי אמר להו כי אקנאי כפילא לאבוכון דעביד לי נייח נפש וכו' ואמאי נקט בהאיבעא שלמו בנים אמאי לא נקט אמרו בנים הרי אני משלמים, ונקדים ליישב קושי' הש"ך בח"מ (סי' קצ"ה) על שיטת הפוסקים דסוברים היכי שיש לו עדים שנאנסו ואפ"ה רוצה לשלם לו ומשלם לו ונמצא הגנב לא קנה הכפל משום דהמפקיד לא אסיק אדעתי' שאף שיהי' לו עדים שנאנסו ואפ"ה ישלם לו והוה מידי דלא שכיח ולא הקנה לו כה"ג הכפל רק שמקנה לו עתה הכפל וזה איני מועיל, והקשה הש"ך דא"כ מאי קמיבעיא להו בש"ס בשלמו בנים הא היורשין פטורין ולא שכיח ג"כ שישלמו וא"כ וודאי דלא הקנה להם הנפקד הכפל, אמנם דיש ליישב דהא קיי"ל כל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד ואם הוא נתן הפקדון לאחד מבניו לא הוי פושע ואם פשעו הם חייבים מדינא וא"כ שכיחי דחייבים, אמנם לפ"ז יקשה מאי קמבעיא לי' הא היורשין הוין כמו הנפקד עצמו כיון דעל דעתם מפקיד והם חייבים לשלם, אך דלק"מ דלקמן בש"ס גבי האי דאפקיד זוזי גבי חברי אשלמינהו לאימי' אותבינהו בקרטלותא ואיגנב דהוא פטור וגם האם פטורה הוא פטור דכל המפקיד על דעת ב"ב הוא מפקיד והיא פטורה משום דלא אמר לה דלא דידיה הוא וסברה שהוא שלו וא"כ ה"נ בע"כ מיבעיא להו כה"ג שלא הודיע לבניו שהיא של המפקיד וא"כ הם פטורין, אמנה אם סברו שהיא שלהם א"כ הוי כל הנאה שלהם ולכך מיבעיא להו דווקא בשלמו בנים אבל אם אמרו הריני משלמים פשיטא להו דלא קנו הכפל דהיכי דכל הנאה שלהם בדיבורא לא מקני להו כפילא ודו"ק כי הדברים ברורים למבין

שם אמר הריני משלם ומת מהו וכו', והקשו התוספות שם דהא קיי"ל א"א מוריש קנס לבניו וא"כ מאי קמבעי' להו דפשיטא דלא קנו הכפל, ואמרתי בישוב דבריהם, דהנה המהרש"א הקשה דלמא הא גופיה מיבעי' לי' להש"ס אי איני מקנה הכפל לבנים ושייך להמפקיד או דגם לבנים הקנה הכפל וא"כ כיון דא"א מוריש ק"ל נשאר הכפל להגנב, ותירץ דהא דאמדינן דעתו של מפקיד שהקנה הכפל להנפקד ע"ד שיזכה בו איהו אבל אם ימות הנפקד וגם בניו לא יזכו בו משום דא"א מוריש ק"ל ויזכה בו הגנב על אופן זה בוודאי לא הקנה לו וא"כ ליכא למיבעי' כה"ג ובוודאי דאיבעי' הוא אם שייך למפקיד או לבני הנפקד וא"כ התוס' הקשו שפיר ע"ש במוהרש"א, והנה במס' כתובות גבי מי שהי' נשוי ב' נשים וכתבה הראשונה ללוקח דו"ד אין לו על שדה זו וכו' השני' גובית מהלוקח והראשונה מן השני' והלוקח מהראשונה וחוזרת חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם א"כ ה"נ המפקיד יתפוס מהגנב ובני הנפקד מהמפקיד והגנב מהם וחוזר חלילה, אמנם לכאורה יש לחלק הענינים דהכא מצי אמר המפקיד לבני הנפקד כי תפסיתו מנאי הגנב יתפוס מכם כיון דבלא תפיסתם אין להם שום זכות בהכפל אבל