כתבי קודש כו

בבא

בתרא

(דף מ"ג) בתוס' ד"ה כגון וז"ל ואין לומר דיהודא אית לי' סהדי דאהבתא ושמעון אית לי' עדי חזקה וטוען דמיהודא זבנה עיי"ש והמהרש"א עמד שם בכוונת התוס' איך הפירוש עדות שמעון דאין לומר דכוונתם דשמעון מעיד דעדי יהודא הם גזלנים וכו' הא גם שמעון אין יכול להוציא מיד לוי בעדי חזקה עיי"ש, וי"ל דלעולם דפסול לאו בגזלנותא ולא קשה קושית מהרש"א די"ל דיכול שמעון להעמידו בפני בע"ח דלגבי בע"ח אינו נאמן כמבואר בחושן משפט (סי' ק' ס"ו) דבלא"ה הקשה התומים על קושיית הגמרא וכיון דאסהידו דלוי הוא האיך מצי מפיק לה מיני' והקשה התומים הא יכול להעמידו בפני בע"ח ותירץ דהגמ' מקשה היכא דאית ליה ארעא אחריתא מאי נפקא לי' מיני' ומתרץ דלא יהי' לוה רשע. אבל בהקושיא שפיר מקשה כיון דאסהידו דלוי הוא היכי מצי מפיק לה מיני' דהשתא אין לו נ"מ דמעמידו בפני בע"ח כדי שלא יהי' לוה רשע הא גם לגבי לוי יהי' רשע כיון דהודה דהיא של לוי הוי גוזל ממנו עיי"ש, וזה הכל לפי דרכו אבל לדידן א"ש דיכול להעמידו בפני בע"ח וגבי לוי לא יהי' לוה רשע כיון דאינו מעיד אלא עדי ראובן הם גזלנים אבל דלוי וודאי אינו כיון דראובן גזלה ממנו ולוי לקחה מראובן ודו"ק היטב

עוד שם במהרש"א ואין לומר דכוונתם כך דשמעון מעיד דיהודא הודה בפניו דלא הי' שלו מעולם א"כ למה אינו מעיד מה נוגע הוא הלא גם הוא אינו יכול להוציא מיד לוי עיי"ש

ונראה דלעולם דשמעון מעיד דיהודא הודה בפניו שלא הי' שלו מעולם דהנה איתא (בחו"מ סימן ק"מ) בש"ך דאדם נאמן לגבי עצמו ואינו נאמן לגבי בע"ח א"כ כאן ג"כ שמעון יכול לטעון הלא הודת בפני דלא הי' שלך מעולם ואתה נאמן לגבי עצמך ואין אתה יכול להוציא מיד לוי. וממילא תעמוד השדה ביד לוי ואח"כ יביא שמעון עדי חזקה שלו ויוציא מיד לוי דלגבי דידי' אינו נאמן דהוא לוקח כמבואר (בחו"מ סימן קמ"ו) לא מיבעיא לדעת התומים (בסימן הנ"ל) דכתב שם דלגבי בע"ח ג"כ אינו נאמן א"ש, ואפילו לדעת מהרש"ל המובא (בסימן הנ"ל) דס"ל דלגבי בע"ח נאמן ג"כ א"ש דלגבי לוקח כ"ע מודים דאינו נאמן וכאן שמעון הוא לוקח, וא"כ שפיר שמעון יכול להוציא מידו של לוי ולא יהא לוי יכול לטעון הלא אתה בעצמך הודית דיהודא הודה בפניך שלא הי' שלו מעולם יטעון שמעון דהודאתו לא אהני אלא לגבי דידי' אבל לגבי בע"ח אינו נאמן שאני לוקח כנ"ל ויציאו מיד לוי ודו"ק היטב

סנהדרין

(דף יא) בגמרא שם איבעיא להו ראב"י אחדא פליג או דלמא בסנהדרין נמי פליג דאמר כולה סנהדרין בעינן ת"ש מצאן אבית