כתבי קודש כה

הראשון דהוי כאלו התנה עמו משום דממון הוא ואין לוקה ומשלם מ"מ נתחייב משום דינא דגרמי דגרמי הוי קנס ולוקה ומשלם

שם רבא אמר אתנן אסרה תורה אפילו בא על אמו ופירש"י ואפי' בא על אמו דקם ליה בדרבה מיני' וליכא עליו שם אתנן אך כיון דחייב לצאת ידי שמים הגם דקים לי' בדרבה מיני' שפיר מיקרי אתנן הכי נמי גבי חסימה מחיוב לצאת ידי שמים אף דלוקה עיי"ש, והנה יפלא מה אשמועינן הדין דחייב לצאת ידי שמים בממון ומלקות גבי דין דחסימה הא בכל ממון הדין כן

וי"ל דלכאורה קשה אמאי לא יתחייב החותם ב' פעמים מלקות אלאו דלא תחסום ואלאו דלא תגזול, אך י"ל דלאו דלא תגזול הוי ניתק לעשה כידוע אך הכא קשה כיון דחייב מלקות מכח הלאו דלא תחסום ויפטור מתשלומין משום דאין לוקין ומשלמין יתחייב עוד פעם מלקות אלאו דלא תגזול ושוב לא הוי ניתק לתשלומין משום דאין צריך לשלם כנ"ל ומוכרח הגמ' להשמיענו דחייב לשלם לצאת ידי שמים וא"כ שפיר הוי הלאו דלא תגזול ניתק לעשה ואין לוקין רק אלאו דלא תחסום לבד ודו"ק

(דף קי"ח) השוכר את הפועל לעשות עמו בקש ובתבן ואמר לו תן לי שכרי ואמר לו טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו וכו', והקשה הגמרא אין שומעין לו והתניא שומעין לו אמר ר"נ וכו' אלא אמר רב נחמן לא קשיא כאן בהגבהה כאן בהבטה וכו' אמר רבא לא דכ"ע הבטה בהפקר קונה עיי"ש, והנה לכאורה יפלא דלפי דברי רבא דלכ"ע הבטה בהפקר קונה הדרא קושיות הגמ' לדוכתא והתניא שומעין לו ונסתר תירוץ רב נחמן דמתרץ כאן בהבטה וכאן בהגבהה דהא רבא אמר דגם בהבטה קונה לכ"ע וי"ל דלגבי עצמו ששומר עבור עצמו שפיר קונה בהבטה אבל לענין לאמר יד פועל כיד בעל הבית ובהבטת הפועל יקנה בעל הבית זה לא אמרינן, הגע בעצמך אם ישמור אדם דבר הפקר ולא יציל בשמירתו מלקיחת אחר בוודאי דלא מהני הבטתו דלקני' וא"כ שפיר תירץ הגמ' דבהגבהה אמרינן יד פועל כיד בעל הבית כמו בעה"ב בעצמו הגביה ומיד כיון שהגביה הפועל קונה בעל הבית ושוב לא יכול לומר טול מה שעשית בשכריך אבל בהבטה אם בעל הבית בעצמו שומרו באופן שיכול אחר ליקח בוודאי לא מהני הבטתו דליקני בהבטה, דהבטה כזו לא קנה כלל כיון שיכול אחר ללקחו כנ"ל וא"כ כאן שהפועל שומר הדבר בשביל הבית לא מהני הבטתו שיקנה בעל הבית כיון שהשומר עצמו יכול ליקח הדבר עבור עצמו ומי מוחה בידו א"כ האיך נוכל לומר יד פועל כיד בעל הבית והוי כאילו בעה"ב בעצמו שומרו הא גם אם ישמור בעה"ב בעצמו באופן כזה שיכול אחר ללקחו לא קנה והאיך נאמר שהפועל קונה עבורו והפועל יכול ללקחו לעצמו, ומשני שפיר דבהבטה יכול לומר לו טול מה שעשית בשכריך כיון דלא קנה הבעה"ב כלל ע"י הבטת הפועל מש"ה אין שכרו עליו כלל ודו"ק היטב: