כסא רחמים על מסכת סופרים ה:ה

טעה וכתב יסגירני אל אל עויל. הראשון קדש ונקוד ציר"י. והשני חול נקוד בסגול. ופי' הרב נחלת יעקב דאם הסופר טעה וסבר דשתי שמות קדש הם ונתכוין לקדש שתיהם מקיים הראשון שנכתב כדינו ומעכב האחרון עכ"ד והוא פירוש אמת וישר:

תוספות וכתב יסגירני וכו'. הקשה הרב נחלת יעקב וז"ל קשה לפי מה שפירשתי דכבר תנא ליה בריש פרקין הכותב שני שמות של קדש מקיים הראשון ומעכב האחרון ואם כן תרתי למה לי ונראה במה שכתב בלחם חמודות אות ל"ז בשם ס' התרומה שנסתפק אי הני דינין של השם גורר מוחק תולין שייכי נמי בנביאים וכתובים אי נא והוכיח מלשון הירושלמי פ"ק דמגילה דשייכי כל דיני השם בנביאים וכתובים ואם כן יש לומר נמי דבריתא זו אשמועינן הך דינא דגבי נביאים וכתובים שייכי נמי הני דיני כמו בתורה ולכן נקט הך קרא דיסגירני שהוא בכתובים עכ"ל:

ואעיקרא דדינא פרכא דמאי דקשיא ליה למר הא תנא ליה רישא דפרקין ותרתי למה לי לא קשיא מידי דבריש פרקין מיירי דשם אחד כתוב בספר והוא טעה יסבר דהם שני שמות וכתב שני שמות ויקדשם אז תני תנא דמקיים הראשון שנכתב כהלכתו והשני שהוא יתר קידרו. אבל הכא דכתיב אל אל והוא סבר דשניהם קדש וקדשם ס"ד דאין צריך לקדור השני לפי שנכתב בכוונה שהוא קדש. דמאחר דלפי האמת שניהם נכתבו בספר אחד קדש ואחד חול הו"א דלא יקדור השני לפי שנכתב בכוונה שהוא קדש. דמאחר דלפי האמת שניהם נכתבו בספר אחד קדש ואחד חול הו"א דלא יקדור השני ולא אכפת לן במה שחשב או אמר שהוא מקדשו. ושאני ההוא דריש פרקין דליכא שם שני בעולם והוא שקר לכך צריך לקודרו. אמטו להכי אשמועינן טובא דהגם דהכא כתובי שתים. כיון דחשב על השני שהוא קדש צריך לקודרו. ואח"כ יכתוב של חול והוא חידוש:

ונראה דהרשב"ץ ז"ל מיירי כשיודע שהוא חול ובשאט בנפש רצה לקדשו אז הוא דכתב הרב ז"ל דלא מהניא כונה דידיה לקדושיה. אך אם טעה וסבר שהוא קדש ונתכוון לקדשו אז צריך לקודרו והיינו דקאמר בבריתא שלנו דסבר דהכתיב אל אל תרווייהו קדושים ונתכוון לקדשם לכן שנינו מקיים את הראשון ומעכב האחרון. ועד"ז שנינו בהלכה ב' היה צריך לכתוב יהודה ונתכוון וכתב את השם וכו'. וכן כתב הרב שלטי הגבורים סוף פ' שבועת העדות והביאו הרב כנסת הגדולה סוף סי' רע"ו סופר שטעה וכתב שני אלהים שצריכים להיות חיל וטעה וכתבן לשם קדושת השם חייל עליהם קדושה לענין מחיקה ולענין פסול ס"ת עכ"ד והיינו שהסופר טעה וסבר שהם קדש ואינו ענין לדברי הרשב"ץ וכן הרב כנה"ג הזכיר דברי הרשב"ץ שם באות ק"ז ובאות כ"ט כתב דברי הרב שה"ג זה נראה כעת ואין ספרי האחרונים עתה עמדי:

והנה מבריתא שלנו נראה בהדיא דמ"ש שצריך לקדש האזכרות היינו בכל שמות שאינם נמחקים ודלא כהרדב"ז שכתב דהיינו דוקא בשם הוי"ה דוקא. וכבר אני בעניותי עמדתי על תשובת הרדב"ז בקונט' ברכי יוסף באורך ריש סי' רע"ו ובקונטריס שיורי ברכה שם. ובשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח דף מ"ו בס"ד. ועיין מ"ש בהשמטות ברכי יוסף ועוד הוספתי בעניותי וכתבתי בענין זה והנלוה אליו בקונטריס יוסף אומץ סי' א' בס"ד. ושם תראה במה שהביא הרב נחלת יעקב מהרב לחם חמודות משם רבינו ברוך ז"ל בס' התרומה אי הני דינין דגורר ומוחק ותולה ישנן בנביאים וכתובים שהביא ראיה מהירושלמי והבאתיו לעיל: דדברי הרב שדה יהושע בפירוש הירושלמי בזה קשים ע"ש ביוסף אומץ בס"ד:

ולא תעזוב נפשי לשאול במאי דניחא ליה להרב נחלת יעקב דאכפל תנא בברייתא זו לאשמועינן דהני דיני שייכי בנביאים וכתובים וכמ"ש בס' התרומה קאי אדיני גורר מוחק ותולה דאיכא פלוגתא בהו אי הוי גם בנביאים וכתובים ויליף מירושלמי דקאמר בג' תיבות מותר לתלות ובעי משום שהם ג' תיבות או מפני שיש חול ומייתי קרא אל אלהים ה' דתהלים ע"ש בס' התרומה סי' קצ"ט. וכפי דברי הרב נחלת יעקב דלהכי נשנית ברייתא זו שלנו. הנה לא למדנו כלום בדין תולה גורר ומוחק כי אם דכיון לקדש שם חול מעכבו. וזו אינה מבוקשנו. ותו יש להרגיש דאמאי לא מייתי ס' התרומה ראיה מברייתא זו שלנו. ושם בסי' קצ"ט מזכיר ס' התרומה ברייתא הקודמת לזו. ואם כונת הרב נחלת יעקב דקודם לברייתא שלנו תני תנא דיני דמוחק וגורר ותולה ורמז בברייתא זו דדינים הנזכרים הם בנביאים וכתובים. לא שמיע לי דלא דרשינן סמוכים בברייתות וליתן את של זו בזו. ויש לישב ועיין ביוסף אומץ דף ג' ע"ב ודוק: