כסא רחמים על מסכת סופרים ה:יז

תוספות ואיזהו הנה מטתו שלשלמה. במס' שבועות דף ל"ה הנסחא היא דת"ק סבר דאחד חול האלף לך שלמה וי"א ס"ל הנה מטתו והוא הפך נסחא שלפנינו בברייתא שלנו דת"ק ס"ל הנה מטתו וי"א ס"ל האלף לך שלמה ויש להרגיש על הרב נחלת יעקב שלא העיר בזה כי אורחיה:

והרמב"ם פ"ו מיסודי התורה פסק כת"ק דהכל קדש חוץ מהאלף לך שלמה וכתב מרן בכסף משנה דהר"ן ז"ל הקשה על הרמב"ם ז"ל דהו"ל לפסוק דהנה מטתו חול והאלף לך שלמה קדש כיש אומרים דהכי סבר שמואל כמ"ש בש"ס ותירץ מרן ז"ל דמאחר דלשמואל צריך להגיה הברייתא נקיטינן הברייתא כנסחא דקמן והלכה כת"ק זהת"ד: והם דברים קשים דכיון דשמואל שהוא אמורא סבר הכי צריך לפסוק כמותו ואם לשמואל צריך להגיה הברייתא גם בזה נקיטינן כותיה דאיהו ידע נסחי דווקני טפי מבתראי. ואפשר לומר דהאי כללא דפסקינן כאמוראי היינו כשהאמורא אומר הלכה כפ' אז ודאי דנקיטינן כוותיה דהאמורא גריס ודייק ויש לסמוך עליו. אך אם האמורא לא קאמר בפירוש הלכה כפ' אז זמנין דאין הלכה כמותו. והכא שמואל לא קאמר הלכה כיש אומרים רק ממאי דאמר מלכותא דקטלא וכו' שמעינן דסבר כיש אומרים וא"כ אינו מוכרח לפסוק כמותו. ומעין דגנמא אמר ר' יוחנן לא תעבידו עד דאמינא לכו הלכה למעשה בפ' יש נוחלין דף ק"ל:

וכתבו הרא"ש בתוספותיו ובתשו' כלל ג' סי' ט"ו והריטב"א בחידושיו דפירושא אתא לאשמועינן ולא לענין שאינו נמחק. ועיין בסמוך ועמ"ש בברכי יוסף א"ח סי' פ"ה וי"ד סי' רע"ו בס"ד: