כסא רחמים על מסכת סופרים ה:י

אלו שמות הנחלקין עם היות דשם אחד הוא מותר לחלוק אותו בכתיבה: ידידיה הללויה בהא איכא פלוגתא בפסחים דף ובירושלמי פ"ק דמגילה: פוטיפרע דקתני בשמות שאין נחלקים הוא ט"ס דבסמוך בחלקו"ת ישית למו וכ"כ בס' מנחת שי משם הרמ"ה והרב המאירי ז"ל ע"ש:

תוספות י"א בית אל. במשפט בית אל אי מקדשין אל ואם כתב בחד תיבה ולא נתכוון לקדשו על זה בס' הקטן ברכי יוסף י"ד סי' רע"ו אות ז"ך הבאתי תשו' כ"י ממהר"ג קונפורטי ומהר"י זיין והרב פני יהושע שו"ת ואני הצעיר כתבתי על דבריהם ז"ל ודברי הרב אליה רבה סוף סי' קמ"ב עיין שם באורך ועיין בספר הנחמד מנחת שי מה שכתב בריש פרשת לך לך ע"ש:

פוטיפרע בן אוני תני להו בשמות הנחלקין ואח"ך בהלכה י"א בשמות שאינן נחלקין סמי מהתם פוטיפרע וכמ"ש בקונטריס ושם ל"ג אלא פוטיפר. ובס' האגודה שם גריס פוטיפרע ולא פוטיפר וצ"ל באגודה פוטיפר במקום פוטיפרע. ושם באגודה בשמות שאין נחלקין מוסיף ראובן. ול"ג עמיאל וכו' והיא נסחא נכונה דכבר קתני בסמוך דהכל מודים באלו שאין נחלקין והא תו למה לי:

אך קשה דאמאי תני בבא אחרת ואלו שמות שאין נחלקין ישראל געתם וכו' הו"ל למיתנינהו בסמוך כי קתני הכל שוין שאין חולקין עמיאל וכו' וליתני נמי ישראל געתם וכו' ויש לישב. ובס' אור תורה ומנחה שי לא הזכירו בשם ראובן שום דבר. ופ"ק דברכות דף ז' אמר ר' אלעזר ראובן ראו מה בית בני לבין חמי וכו' ולפי גירסת ס' האגודה א"ש דאשמועינן דהגם דדריש רבי אלעזר ראו בן ראו מה בין בני אינו נחלק לשתי תיבות אלא נכתב בתיבה אחת ראובן אחד:

דרש שמעתי מהרב המובהק החסיד ועניו מורינו ורבינו כמהר"ר משה מזרחי זללה"ה שהיה מדייק מה הלשון אומרת ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ה' בעניי וכו' דתיבות כי אמרה יתירות והול"ל ותקרא שמו ראובן כי ראה ה' בעניי ומה אצטריך להכתוב לומר כי אמרה. ותו דדריש רבי אלעזר ראו מה בין בני והכתוב מכחיש דרשא זו דהרי מפרש הטעם כי ראה ה' בעניי. והיה אומר הרב ז"ל דעיקר כונתה ראו מה בין בני לבין חמי. ואולם בעבור זאת יראה מעשו הרשע שאם ישמע שמץ מנהו יבא ויהרגה לכך פיה פתחה בחכמה לומר בפומבי טעם אחר כי ראה ה' בעניי והעלימה עוצם ואמיתות כונתה שוא ראו מה בין בני וכו' וזה כונת הכתוב ותקרא שמו ראובן וכונתה ראו מה בין בני לבן חמי. והכתוב העלים ברמז דיש לתמוה עליה איך לא יראה מגבר נחשירכן המפורסם והא כמה שני אשר כלו בדמעות עיניה לבל תפול בגורלו. לכן בא הכתוב בנועם שיח ומפרק כלאחר יד כי אמרה כי ראה ה' בעניי ועיקר כונתה מסתרים שמו. ופרסמה שקראתו ראובן כי ראה ה' בעניי ע"כ שמעתי מפה קדוש הרב הנז' ולפ"ז נמצא דמה שאמרה בפרסום הוא כי ראה ה' בעניי אך טעם כעיקר ראו מה בין בני וכו' יכחידנו תחת לשונה ולהכי תני תנא דאינו נחלק:

ומעין דוגמא אמרתי אני בעניי במה שחקר רבינו הראב"ד ז"ל בס' בעלי הנפש דראובן ח"ו יש לפקפק שהיה בן תמורה ח"ו כי יעקב ח"ו כל מעייניו ברחל וזהו בבקר והנה היא לאה ואפי' שתיהן נשיו. ומצאתי לחד מרבוואתא קמאי בכ"י ההוא אמר כי הכל תלוי באשה ובכי האי גוונא דהאיש שגג אם האשה כיונה דעתה וכל רעיוניה לשם שמים לא יקרא בן תמורה וזאת היתה ללאה אמנו ע"ה בצדקתה ובישרת לבה וכן לאמו של דוד הע"ה דישי תבע לשפחתו לטהר זרעו והיא גילתה לעקרת הבית ותבא אליו בלט אך בטהרת רעיון ולב טהור ולכן ראובן ודוד בנים כשרים והגונים המה זהת"ד. ובזה פירשתי פ' כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו דודאי בן כסיל כעס ענינו ואוי לו לאב ברם תואר בן תמורה לא כון בעצם כי אם לאמו שאם היתה מכוונת דעתה ולבה לשמים לא היה בן תמורה. ולכן יצדק לומר וממר ליולדתו דבה הדבר תלוי הנה כי כן לאה אמנו ע"ה ביודעה ומכירה כי היא קדש ומעשיה קדש קראתו ראו בן כלומר לכו חזו בן כשר והגון ולא יש לו שם ליווי בן תמורה רק בן בית הבנים והנה שול"ם מוצב זרע קדש מצבתו. וזה תוכן כונתה אך הם דברים שבחשאי אי משום כבוד יעקב אע"ה שלא יהיה צד שאינו טוב דחשב בזו והיה עם זו. ואי משום שאין להרבות שבחה היא בעצמה ולכן אמר הכתוב כי אמרה כלומר ותקרא שמו ראובן ובזה יש טוב טעם וסוד אך לא בפומבי כי אמרה כי ראה ה' בעניי. ונמצא טעם הגלוי הוא כי ראה ה' בעניי. ולפי זה ראו בן אינו נחלק ונכתב תיבה אחת ודוק: