כסא רחמים על מסכת סופרים ג:ט

ספר שנמחק בו אות אחת אסור נמחק רובו ומיעוטו קיים מותר כצ"ל וכן הגיה הרב נחלת יעקב: ספר שיש בו טעיות אל יקרא בו כצ"ל: רשב"ג אומר אפי' ג' בדף יקרא בו כצ"ל ועתה נפרש: נמחק רובו של אות: וכמה יהא אחד בדף ר"ל אחד בכל דף ודף: אפי' ג' בדף יקרא בו פירוש אחר שיתקן ולת"ק יגנז ואין לו תקון:

תוספות ספר שנמחק וכו'. מה שפירש הרב נחלת יעקב בנסחת הדפוס שנמחק שיטה אחת דאתיא כרשב"א ומיירי דרשומו ניכר וכו' ע"ש לא נהירא דלא יש רמז מזה דבבואה נכרת. ותו דבזה הו"ל מחלקת ואח"כ סתם והלכה כסתם ולכן נראה כמו שהגיה ופירש אח"כ והיינו כמ"ש בקונטריס:

ודע דאני הדל כתבתי בברכי יוסף א"ה סי' ט' דף ק' בתוך הדברים וז"ל וכן בס"ת שנמצאו ג' טעיות בי"ד סי' רע"ט דהוחזק למוטעה והיא סברת רשב"ג במס' סופרים פ"ג עד כאן לשוני וצ"ל סברת רשב"ג ועיין במ"ס פ"ג כצ"ל וכונתי דרשב"ג מדבר בטעיות ס"ת אך אינו ענין לדין סי' רע"ט שזכרתי שם שדין סי' רע"ט שפסק מרן בש"ע שם הוא תשובת הרשב"א שהביא מרן הב"י דבג' טעיות הוחזק שהוא מוטעה ובריתא שלנו הכא מיירי שיש בכל דף ג' טעיות וסבר רשב"ג דיכול לתקן ולקרות בו. ואינו ענין לחזקה בתלתא דקאימנא ביה על הברכים ולדין סי' רע"ט דדין סי' רע"ט אני בצדק אחזה דהוי לענין חזקה בג' וזוהי סברת רשב"ג כידוע. וכתבתי ועיין במס' סופרים פ"ג דרשב"ג הזכיר ג' טעיות בדף והוא מילתא בעלמא דאע"ג דבמלתא הויא חזקה ובכמה דפין אפ"ה יש לו תקון וכבר אנא זעירא כתבתי בזה בשיורי ברכה י"ד סי' רע"ט. וזה שכתבתי כאן הוא עיקר: