כסא רחמים על מסכת סופרים ג:ז

ספר שפסקו או שנוקד וכו' פירוש שפסקו שהפסיק בין פסוקים בנקודות כמו שהוא בדפוס פסול וכתבו ז"ל דהטעם שתהיה כנתינתה מסיני: או שנוקד ראשי פסוקים פי' שלא עשה הפסק בין הפסוקים אלא עשה נקודה בראשי הפסוקים לסימן אל יקרא בו: גרפו או שעירב בו את האותיות כצ"ל פירוש גרפו ורוצה לומר הסירו או שעירב בו את האות כלומר שהנקודה ערבה עם האות באופן שאינו ניכר הנקוד לא יקרא בו וכן אם נקד האותיות והסירם כתבו ז"ל שהוא פסול משום דמחזי כמנומר:

תוספות שנוקד וכו' אם עשה נקודות בס"ת כתב הרמב"ן ז"ל הטעם שפסול משום דיש אם למקרא ויש אם למסורת ואם נקדו אין כאן מסורת. וראיתי להרב נחלת יעקב שכתב וז"ל וכתב בלחם חמודות סי' ע"ד וכו' ואם נקדו אין כאן מסורת וסיים שם דאפי' אם הסיר הנקוד פסול מהאי טעמא עכ"ל ומוכח דמטעם דיש אם למקרא ויש אם למסורת פסול אף אם הסיר הנקוד וכתב זה משם הרב לחם חמודות ז"ל. וקשה דהרב לחם חמודות דחה זה וז"ל ובתשובות הרמב"ן סי' רל"ח נתן טעם לפסול ס"ת מנוקד משום דאין לנו אלא כנתינתו מסיני וכ"כ רבינו ירוחם ס"ת המנוקד פסול ואפילו הסירו ממנו הנקוד פסול כי יש אם למקרא ולמסורת ואם מנקדו אין כאן מסורת כך פשוט במ"ס וכו' ורמ"י ז"ל יהיב טעמא אהא דאם הסירו הנקוד פסול לפי שכבר נכתב הנקוד ולא לשם המסורת ואין נ"ל דהא היא גופה דכשמנקדה לא פסלינן ליה אלא לפי שאז אין כאן מסורת וא"כ כיון שהוסר הנקוד הרי יש כאן מסורת לכן נ"ל דטעמא משום דמחזי כמנומר וכו' עכ"ל הרב לחם חמודות. הראת לדעת דהרב הלבוש ז"ל כתב דגם שהסירו הנקוד אכתי איכא טעמא דמסורת והקשה עליו הרב לחם חמודות ודחה דבריו וישנו בנותן טעם דמיחזי כמנומר והרב נחלת יעקב שינה את טעמו של הרב לחם חמודות ז"ל:

גרפו או שעירב וכו'. כתב הרב לחם חמודות דבמ"ס כתוב גרפו והגהמי"י כתב גלעו ושתים זו לא ידע ולכן הגיה שצ"ל גרעו וכו' ע"ש. ועם האדון הסליחה דיש לקיים נסחתנו במ"ס גרפו והוא לשון נחל קישון גרפם והרבה במשנה וגמרא ופירושו לשון המשכה כמ"ש הערוך והביא הרבה מזה השורש וה"נ פירושו משכו כלומר שהסירו. והרב רגל ישרה כתב גרפו ר"ל מחקו והוא פי' הענין. וסיים הרב רגל ישרה בין שמחק או שמשך לא מהני מטעם שכתב הט"ז בי"ד שם עכ"ל. והרואה יראה שהרב ט"ז שם בסי' רע"ד טעמא טעים כמ"ש הרב הלבוש. ויש להקשות עליו כמ"ש הרב מעדני מלך כאמור: