כסא רחמים על מסכת סופרים כ:ז

החזן צ"ל אתה קדוש בי"ח של חנוכה וכו'. בס' האגודה גריס החזן צ"ל קדושה בי"ח וכו': מפני שכתוב בהן מלבד עולת התמיד ותני ר' חייא וכו' כצ"ל וכ"כ רש"י ז"ל ביומא דף ג' ע"א דכי כתיב מלבד הוא מוסף ע"ש: מפני שיש בה מגילה פי' שהיה נס גדול ממות

רמז חשמונאי ה' שם שמות בארץ ואפשר לרמוז כי חשמונאי ר"ת חדש שבת מילה ונס נרות אשריכם ישראל. והנס נעשה בשמן שהוא מש"ח ר"ת מילה שבת חדש שרצו לבטל ולא עלתה בידם. ור"ת מזמור שיר חנוכת משח שהנס נעשה בשמן והוא ר"ת מילה שבת חדש:

דרש טעם שגזרו על ג' מצות אלה כי הגוים אומרים כי מעשה שמים עדיף ואם אינו חפץ בע"ז למה אינו מבטלה. וישראל סברי מעשה אדם עדיף והראיה מג' מצות אלה שבת כמה אותו' בשמי השמים ביום השבת ונצטוינו לשמרו דמעשה אדם עדיף. מילה על ידי אדם. חדש על ידי ב"ד. ויום שמקדשין ב"ד גם בשמים הוא מקודש ולזה גזרו על המצות האלה להחזיק בטעותם דמעשה שמים עדיף ויעבדו ישראל ח"ו ע"ז דמעשה שמים עדיף ואם אינו חפץ בע"ז למה אינו מבטלה והקב"ה הפר עצתם וניצולנו. והאלהים עשה שבימי חנוכה חל שבת ור"ח וח' ימים כנגד ח' ימי מילה ובס' אור עינים כתב ויש שלשה ככבים רעים לבנה מאדים שבתאי והקב"ה ציונו שבת ר"ח מילה לבטל ג' ככבים רעים האמורים. ולכן גזרו היונים לבטל שבת חדש מילה כדי שאח"כ ישלטו הככבים רעים הנז' להרע לישראל. והקב"ה הצילנו מידם:

תוספות אתה קדוש וכו'. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל אפשר דבשבת וי"ט היה להם נוסח אחר שהיו מתחילין אתה קדוש וכן משמע קצת ממ"ש התוס' בסנהדרין דף ל"ז ע"ב וז"ל כתוב בתשובות הגאונים שאין בני ארץ ישראל אומרים קדושה אלא בשבת ואעפ"י שבתוס' לא כתבו רק שבת יש לומר י"ט נמי אקרי שבת עכ"ל. ואין הדברים מיושבים דהוא כתב דהיה להם נוסח אחר בקדושה ומאי משמעות איכא בתוס' הלא דברי התוס' ברור מללו דבני א"י אין אומרים קדושה אלא בשבת כן כתוב בפסקי התוס' והטעם כמו שהביאו התוס' שם המדרש שהוא בתשובת הגאונים דכתיב גבי חיות שש כנפים לאחד וכל כנף הוא אומר שירה אחת ביום בששת ימי החול וכשיגיע שבת אומרים החיות לפני הקב"ה רבש"ע אין לנו עוד כנף והקב"ה משיבם יש לי עוד כנף שאומרים לפני שירה שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו עכ"ל. והדבר מבואר דביום השבת שהחיות אין אומרים שירה אומרים ישראל ומזה הטעם בא"י אין אומרים קדושה אלא בשבת ומוכח דבחול לא היו אומרים קדושה כלל. והרב נחלת יעקב מה יוכיח הוכח מדברי התוס' למה שכתב דהיה להם נוסחא אחרינא בקדושה. ומ"ש לדברי התוס' דה"ה י"ט דאקרי שבת דבכמה דוכתי אמרינן בש"ס הכי. גם זה אינו מתישב דלאו בתר שמא אזלינן. והדבר והשיג עליו הרב בירך יצחק פ' בהעלותך דיוחנן כ"ג שני שמות היו לו יוחנן וחשמונאי ע"ש והבאתיו בספרי הקטן ברכי יוסף סימן תרפ"ב. ועתה בקשתי ולא מצאתי בס' עולם רבא ולא בס' עולם זוטא דיוחנן נקרא שני שמות יוחנן וחשמונאי. ואפי' אם האמת כן הוא שפיר כתב הרב פר"ח דלא תקנו הנוסח מתתיה בן יוחנן חשמונאי כהן גדול אלא מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ואם כן חשמונאי קאי למתתיה וצריך לומר חשמונאי בחיריק והרואה יראה בס' בן גוריון ומגילת אנטיוכוס דיש שינוים לא ע"ט האסף וע' ביוחסין וסדר הדורות: